סיפרתי לכם לא מזמן על "
מבצע סבתא" שאחי,
ירון, היה בין המארגנים שלו. 300 חבילות הוכנו מתרומות, חולקו, נגמרו ואנשים הלכו וקנו חבילות בעצמם כדי לבוא ולעשות מצווה ולתת קצת תשומת לב לקראת החג לניצולי שואה.
ירון עוסק בין השאר גם בשידוך שמות עם מתנדבים ומקבל קצת פידבקים.
בבלוג של יפעת פלד, גם היא בין היזמים,
היא מתארת מפגש שכזה. אבל אז ראיתי בתגובות אצלה תגובה שלא הפסקתי לחשוב עליה מהרגע שקראתי אותה ועד עכשיו. הנה לשון התגובה:
אותנו מבצע סבתא שלח לסבתא אחרת. מלכה.
אתמול אחהצ לקחנו את הקרטון (הגענו למלכה דרך מבצע סבתא - עזר מציון), הלכנו ברגל למלכה שגרה ממש קרוב אלינו, אבל ככ רחוק...
מלכה גרה עם פרסילה, המטפלת שלה בדירת חדר ברחוב נחשב. בדירה אין כמעט אויר ולמלכה אין כמעט כוח. כשנכנסנו, היא סופסוף נשמה. מאד שמחה שהגענו והיה לה חשוב מאד שנרגיש הכי בבית בעולם. זה לא היה קשה. כי מלכה היא אישיות כובשת ובודדה.
בעלה נפטר לפני 10 שנים. אין לה ילדים, כל החברים שלה נפטרו מזמן והיא בודדה. ורעבה.
מלכה מעדיפה לא לאכול כמעט ולתת את מה שיש לפרסילה "כי היא צעירה ויש לה עתיד".
היא מאד אוהבת פירות, אבל זה יקר ואין לה כסף לקנות (היא לא צריכה לדאוג, מעכשיו - הפירות עלינו!), את ה- 3000 שקל שהיא מקבלת ממדינת ישראל, היא מחזירה בחזרה בצורת תרופות, חשמל וחשבונות אחרים.
מלכה לא לבד יותר. אנחנו דואגים לה מאתמול.
ותודה למבצע סבתא שהכיר בינינו.
זהו, אין מלים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
