| 12/2007
 תגיד, מה אתה עושה כאן?
- הי, מה שלומך?
- בסדר, הבאתי לך את השוקולד שהבטחתי.
- וואי, מגניב. תודה. זו פעם ראשונה שאני נפגשת עם מישהו מהאינטרנט.
- כן, גם אצלי זו הפעם הראשונה.
- שב, אני אביא לך משהו טעים לשתות.
(ישיבה והמתנה. נכנס דב גלהר)
- שלום
- שלום.
- תגיד, מה אתה עושה כאן?
- סתם, באתי במקרה. לא התכוונתי.
- ולא רצית לעשות דברים נוראיים?
- ~שתיקה~
- אני אקריא לך: אני אקח אותך, אחזיק אותך חזק חזק ואשמור עלייך. את צריכה לבטוח בי. תיזהרי מהאחרים.
- כן, אני לא כמוהם.
- אבל אהוד, אתה לא מתבייש?
- ~עוד שתיקה~
- מדינה שלמה בתמימות בטחה בך. איך עושים דברים כאלו?
- אני בכלל רק התכוונתי לשבת קצת ולא לעשות כלום. לא רציתי להזיק.
- אתה לא מתבייש לפגוע ככה במישהו חלש? בזקנים? במורים? בנכים? לקצץ בקצבאות? להפר הבטחות?
- אבל אין כסף...
- אתה ממשיך לשקר? אני אקריא לך: "הכנסות המדינה ממיסים עלו על כל הציפיות.", "יש עודפים בתקציב", "המדינה נמצאת במצב מצויין". שאמשיך?
- ~שתיקה~
- ומה על הנסיונות להשתיק את האזרחים? חוק ההסדרים? הצנזורה על האינטרנט? חוק האח הגדול?
- די, נו, זה לא אני.
- (פאוזה קלה) אם אזרחים היו שואלים אותך האם להצביע למפלגה כמו שלך שוב, מה היית אומר?
- (בלחש) שלא כדאי להם.
- אתה יכול ללכת.
לידיעתכם:
* יש עודפים תקציביים גדולים השנה, אבל במקום להשקיע בעתיד האוכלוסיה הממשלה מתעקשת להתעמר בכל מי שהיא יכולה משיקולים זרים.
* חוק ההסדרים הוא חוק בלתי דמוקרטי בעזרתו הממשלה מאלצת את הכנסת להעביר עשרות גזירות תקציביות בהצבעה אחת ואם הם לא יסכימו המשמעות היא בחירות חדשות.
* חוק נתוני התקשורת (האח הגדול) שעבר השבוע יפגע לכם בפרטיות ולא יעזור נגד הפשיעה. המשטרה צריכה תקציבים, לא פלישה לחיים של כל אדם. דווקא הפושעים יהיו חסינים מהחוק (הם יטרחו להשתמש בסלולרים לא מזוהים או בטלפונים ציבוריים, רוב האנשים לא) ויוכלו להתנקם במי שירצו בקלות ע"י גישה למאגר (הם משיגים נשק בקלות, מרשם האוכלוסין פרוץ לכל דיכפין ועדיין 35 ח"כים מאמינים שהמשטרה תהיה דיסקרטית).
המאגר יציין איפה אתם בכל רגע (רישום שיחות) לאילו אתרים אתם גולשים, עם מי אתם מדברים בטלפון ועוד וכבר לא צריך אישור שופט כדי לנבור בנתונים האלו. מספיק שיש חשד לעוון (למשל שהורדתם שירים מאימיול) וכבר המשטרה רשאית בצורה חוקית לבדוק מה עשיתם בשנה האחרונה.
אין לי מה להסתיר ועדיין אני לא רוצה שיעקבו אחרי בדיוק כמו שלא הייתם מסכימים שהממשלה תציב מצלמות נסתרות בבית שלכם ותקליט אתכם 24 שעות, אפילו אם אין לכם מה להסתיר. קוראים לזה הזכות לפרטיות.
אני מפרסם בבלוג הרבה מידע. בשמי האמיתי. אבל אני מחליט מה לפרסם וכמה. אני מוותר על חלק מהפרטיות מרצוני.
אני בז ל-35 חברי הכנסת שהצביעו בעד החוק שלא יעזור לאכיפה (6 שוטרים בלבד מוקצים לעבירות מחשב, וגם עם החוק החדש כנראה שלא יוסיפו תקציבים ראויים).
בוז לאבי דיכטר, אריאל אטיאס, דוד רותם, חיים אמסלם, יצחק גלנטי, מיכאל מלכיאור, נסים זאב, ראובן ריבלין, שלום שמחון, אברהם מיכאלי, אריה אלדד, דני יתום, יוחנן פלסנר, יצחק זיו, מיכאל נודלמן, עמיחי אילון, רונית תירוש, שלי יחימוביץ', אורית נוקד, בנימין אלון, זאב אלקין, יעקב מרגי, יצחק כהן, מנחם בן ששון, עמירה דותן, רפי איתן, שרה מרום שלו, אלי אפללו, דוד אזולאי, זאב בוים, יצחק אהרנוביץ', מגלי והבה, משולם נהרי, עתניאל שנלר ושי חרמש.
אכזבה מאלו שנמנעו (כלומר היו נגד אבל נכנעו ללחץ של הממשלה): אורי אריאל, גדעון סער, יולי אדלשטיין ומיכאל איתן.
ולא מנחם לדעת שהיחידים שהתנגדו היו: ג'מאל זחאלקה, ואסל טאחא, זהבה גלאון, חיים אורון ויוסי ביילין.
עצוב במיוחד לדעת ששמונים חברי כנסת פשוט לא הגיעו להצבעה. כולל ראש הממשלה שלנו שהתחמק מחובתו זו והח"כים חברי ממשלתו שלא הגיעו להצבעה.
כן, זה מעצבן אותי.
אני אקדם ואצביע בבחירות הבאות עבור מי שיכריז כי הוא יפעל לביטול חוק ההסדרים, לביטול חוק נתוני התקשורת ולתקצוב נאות יותר. (אם כי אני מקווה שהפניה לבג"ץ תבטל את החוק הנורא הזה)
ומה אתם יכולים לעשות כדי לעזור? תכתבו על זה, קשרו. הפיצו.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
