| |
בסוף הכל מסתדר !
בלי נושא מוגדר, בלי אופטימיות ופסימיות. תמיד כשצריך את חוק מרפי, הוא לא פועל. ובעיקר, לא משנה מה, בסוף הכל מסתדר. באמת.
ואם לא הכל הסתדר, אז סימן שהסוף עדיין לא הגיע.
|
| 1/2008
סוף עידן הרחמים
היום הזה מסתמן כיום שבו נגמרו הרחמים כלפי תושבי רצועת עזה. הגיעו מים עד נפש.
הבכיה הפלשתינית על המחסור במזון, בחשמל ובדלק (בעוד בישראל טוענים שזהו מחסור מזוייף, אבל נניח שהמחסור אמיתי) ובאותו זמן התגברות ירי הקסאם מביאים את הציבור הישראלי לנקודת שבירה.
רזי ברקאי ראיין את ירון לונדון הבוקר. ירון לונדון הציע להפציץ רובע ברצועת עזה כדי להכריע את המערכה אחת ולתמיד באבחה אחת. אני לא מסכים לפעולה אלימה כזו. חד וחלק. אבל אני אכן בעד להלום עכשיו ברצועת עזה ולהגביר את המצוקה.
כתבתי לפני כשנתיים הצעה להחשיך את רצועת עזה אחרי כל ירי קסאם לזמן מוגבל. הצעה זו הפכה ליותר ויותר רלוונטית, אבל היא נחסמה על ידי עתירות וחבל, כי המטרה העיקרית של ההצעה הזו היתה לחסוך בחיי אדם. הרבה פחות אנשים ימותו בעקבות הפסקות חשמל קצרות מאשר בעקבות תקיפה צבאית זו או אחרת.
ברדיו ללא הפסקה התראיין אצל גבי גזית פלשתיני שהתרעם על "המצור" של צה"ל ועל התקיפות, אבל לא הסכים לשקול אפילו הפסקה של ירי הקסאמים. הטיעון שלו היה "גם צה"ל תוקף ובעזה יש יותר הרוגים". צודק. רציתי להציע לו שכעונש, עזה תפסיק לספק חשמל לישראל.
אין מה לעשות, הפלשתינים לא יכולים לאחוז במקל משני קצותיו - מצד אחד לטעון שהם החלשים המסכנים והמותקפים ומהצד השני להתנהג כאילו מדובר בשתי מדינות שנלחמות זו בזו בתנאים שווים. זה לא המצב. אנחנו מוגבלים בתגובות שלנו מכיוון שהם אינם אוייב שווה ערך בכוחו, אבל אנחנו יכולים להשתמש בכוחנו לטובתנו. הם החלשים? אז הם אלו שצריכים להכנע ראשונים.
והם צריכים להכנע ללא תנאי.
לו אני אולמרט, הייתי מגביר את המצור ומציין שזהו, הוגדשה הסאה. אספקת החשמל הסדירה לרצועה (ישראל עדיין מספקת את רוב אספקת החשמל לרצועה) תלך ותפחת עם כל קסאם ולא תתחדש עד אשר: 1. ישוחרר גלעד שליט ללא תנאי! 2. יופסקו מיידית שיגורי הקסאם.
צריך להבהיר לתושבי הרצועה ולעולם כי ההחלטה על רווחת תושבי עזה מונחת כולה על החמאס, המחזיק את גלעד שליט, המפלגה הנבחרת של תושבי עזה, שלקח את השלטון. מצידי שתושבי עזה יתלו אחד אחד את ראשי החמאס עד ששליט ישוחרר ויופסק ירי הקסאם.
בתחילת הספר "המשחק של אנדר" מתואר מצב בו בריון התקיף את הדמות הראשית בזמן שהוא היה בבית הספר. אחרי שהגיבור (אנדר) הצליח להכניע את הבריון והבריון היה שכוב על הרצפה, אנדר הסתכל סביבו על חבריו של הבריון והבין שהוא עלול להיות נתון להתנכלויות חוזרות ונשנות מעתה והלאה. הוא בחר לפתור את הבעיה אחת ולתמיד והחל לבעוט באכזריות באויבו המוכנע שוב ושוב. הסובבים אותו נדהמו מהגישה האכזרית, אבל אף אחד לא רצה להיות במקומו של הבריון המוכה.
ישראל נוהגת בתקיפות לאחרונה, אבל לא נראית כאילו היא מתנהגת ככה. מסיבות של דעת קהל, אולי. אבל זה בעוכריה.
ישראל צריכה לשמוח על נסיון החמאס להציג את עזה כמסכנה, משום שזה יוצר לישראל תדמית מאיימת בלי לגרום לאסון הומניטרי אמיתי.
אם ראשי החמאס יצהירו שנגמר הדלק בעזה, יש לאיים בהפצצת מאגרי הדלק שהפלסטינים מסתירים כדי לחשוף את השקר שלהם. אבל בעיקר צריך להבהיר שוב ושוב כי האחריות על מצב התושבים ברצועה היא על הנהגתם בלבד והבחירה היא שלהם. אולמרט כבר החל להתבטא בסגנון.
הגיבוי הציבורי למהלכי הממשלה וההרגשה שאנחנו כבר לא קונים את דמעות התנין של הפלסטינים חשובים. הם מצטרפים לתגובה הזועמת של ישראל על נסיונות סחר איברי הגופות של נסראללה, תגובה שלדעתי הוא (שוב) לא צפה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
