בסוף הכל מסתדר !

נגה חולה.

 

כיאה לילדה גיבורה, היא לא מתלוננת הרבה. יש לה חום, אבל היא מתעוררת עם חיוך. היינו אצל הרופא, רצו בדיקת שתן. לקחת בדיקת שתן מתינוק זה לא קל בכלל, ומתינוקת עוד קשה יותר. מדביקים מין שקית ניילון בתוך החיתול ומקוים לטוב. 5 שעות קיוינו לטוב.

 

היא לא אוהבת את האנטיביוטיקה שאנחנו נותנים לה הישר אל תוך הפה (בעזרת מזרק, כמו ריבה לסופגניה). בוכה ומוחה, אבל מצליחה לבלוע את הרוב.

 

אז היא סובלת, וגם אנחנו, אבל אנחנו עוברים את זה ביחד. מסכנונת. הרבה חיבוקים רצים אצלנו בימים אלו.

 

היום היא התעוררה, הסתכלה עלי ומחאה כפיים. איזה כיף זה ילדה שמחייכת כשהיא מתעוררת.

 

היא מאד מאושרת מזה שהיא סוף סוף מסוגלת לתקשר קצת. בכל פעם שהיא רוצה לשמח אותנו, היא מסתכלת על נורה, אומרת במודגש "אוווווווו" (אור) ומסתכלת לראות את התגובה שלנו. אנחנו מוקסמים, כמובן. היא גם אומרת "הב" כשהיא רואה תמונה של כלב (ולפעמים, סתם ככה), והיא מאד התאמצה להגיד "אף" כשהצבעתי על האף שלה, אבל יצא לה רק "אה" ופעם אחת רק משהו שגם דומה ל "פפפ".

היום היה נדמה לי שהיא אמר "פר" (פרפר), והיא אומרת מדי פעם אבא / באבא, אבל אין שום אינדיקציה שזה מכוון אלי, אלא זה נראה יותר אקראי.