| |
בסוף הכל מסתדר !
בלי נושא מוגדר, בלי אופטימיות ופסימיות. תמיד כשצריך את חוק מרפי, הוא לא פועל. ובעיקר, לא משנה מה, בסוף הכל מסתדר. באמת.
ואם לא הכל הסתדר, אז סימן שהסוף עדיין לא הגיע.
|
| 7/2008
 נגה בירושלים
אתמול לקחתי את נגה לירושלים. נסענו יחד עם ההורים שלי למסיבת בר-מצוה של קרוב משפחה בכותל. הגיעו מארה"ב חבורה של חתני בר-מצוה לחגוג קבוצתית בישראל באופן מאורגן ואנחנו הצטרפנו לחגיגות.
נגה התרגשה מאד לקראת הנסיעה. היא למדה על ירושלים בגן ולפני הנסיעה נירית עזרה לה להכין פתק להטמנה בכותל. נגה חשבה מה לבקש מאלוהים ובסוף בחרה:
שירדו המון גשמים.
ושיצמחו הרבה פרחים ושיהיו הרבה פרפרים באותה עונה.
כששאלתי את נגה אם היא רוצה לבקש גם משהו בשבילה, אז היא אמרה שלא.
נירית כתבה את הבקשות על ניר ורוד בתוך לב (נגה חתמה את שמה) ונגה לא עזבה את הניר עד שהגענו לכותל.
כל הדרך לירושלים שרנו שירים (יש לי חבר, בירושלים...) וכשהגענו לכותל נגה הלכה עם סבתא והטמינה את הפתק.
אחר כך היא ביקשה להכין עוד פתק כי היתה לה עוד בקשה והיא ביקשה:
שאלוהים יהיה בריא
אחר כך קפצנו קצת לשוק, קנינו לנגה צמידים נוצצים ולתומר ולאחיינים גיטרות צעצוע.
בהמשך עוד היה אוכל, אירוע בר-מצוה באולם (נגה רקדה ורקדה ברחבה בלי להתעייף) ובדרך חזרה עצרנו במפלצת ונגה התגלשה בשלושת המגלשות האדומות שיוצאות מפיה.
וגשר המיתרים - מרשים. הזכיר לי קצת את ה London Eye.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
