| |
בסוף הכל מסתדר !
בלי נושא מוגדר, בלי אופטימיות ופסימיות. תמיד כשצריך את חוק מרפי, הוא לא פועל. ובעיקר, לא משנה מה, בסוף הכל מסתדר. באמת.
ואם לא הכל הסתדר, אז סימן שהסוף עדיין לא הגיע.
|
| 9/2008
מעולם לא קבעו מעטים כל כך מי יהיה ראש הממשלה?
נכתב במקור כתגובה לפוסט של יהונתן קלינגר.
אולי די כבר עם השטות הזו של "70,000 איש בוחרים ראש ממשלה"
או לאחר היוודע אחוזי ההצבעה: "35,000 איש בוחרים ראש ממשלה"
או לאחר היוודע ההפרש: "400 איש בוחרים ראש ממשלה"?
אף אחד לא באמת הצביע עבור אולמרט. הצביעו עבור מפלגות. אף אחד לא הצביע עבור גולדה בזמנו ואף אחד לא הצביע עבור שמעון פרס שהחליף את רבין אחרי שהוא נרצח.
דווקא את רבין ואת ביבי בחרו באופן אישי, אבל לדעתי זה הכל (אם זכרוני אינו מטעני).
השיטה הקיימת היא לבחור מפלגה. על הפתק כתוב "הליכוד" "העבודה" "קדימה" וכו'. הסדר בפריימריז לא אומר כלום.
המפלגה מייצגת מדיניות. לא משנה (תיאורטית) מי עומד בראשה כל עוד הוא ממשיך (בערך) במדיניות של המפלגה. למפלגה עדיין יש את המנדט שלו היא זכתה.
אני זוכר שאחרי הבחירות האחרונות היה ניסיון להקים ממשלה עוקפת קדימה, עם קואליציה של הליכוד והעבודה. זה היה דחוק, אבל היו דיבורים. זה לא היה עוקף את "רצון הבוחר"? תיאורטית כן, אבל מעשית ממש ממש לא. אלו החוקים. בוחרים חברי כנסת. רוב חברי הכנסת בוחרים ראש ממשלה.
ולמעשה, כמות האנשים שבוחרים ראש ממשלה היא אפילו לא 400 איש. רק 120 איש בוחרים ראש ממשלה. אתמול לבני נבחרה לראשות קדימה, לא לרשות הממשלה. 120 חברי הכנסת הם היחידים שיצביעו ויחליטו מי יהיה ראש הממשלה הבא.
מעולם לא היו מעטים כל כך שבחרו ראש ממשלה? למעט תקופה קצרה של שינוי תקופת הבחירות, בכל מערכות הבחירות שלנו אותם 120 נבחרים היו אלו שבחרו ראש ממשלה.
(והערה לסיום: תכל"ס, לאיש אחד, שגם הוא לא ממש נבחר, יש יותר השפעה מאשר לאותם 70 אלף איש. יתכן מאד כי הרב עובדיה יוסף הוא האיש שהולך להכריע מי יהיה ראש הממשלה הבא של ישראל.)
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
