ראפטינג באפריקה, על האשדים של הנילוס הלבן. אנחנו בסירה אחת מתוך כ-5 סירות, רטובים ומרוצים תוקפים בכל הכח אשדים (rapids) סוערים במסלול המסחרי הכי סוער בעולם, לא רחוק מקמפאלה בירת אוגנדה.
כל מי שעושה מסלול כזה מתהפך, אחרת זה לא כיף. יש חגורות הצלה והכל מסודר.
לקראת סוף המסלול נכנסנו לאשד גדול (דרגה 5 או 6) והתהפכנו. כולנו עפנו לתוך המים.
ההבדל בין צלילה למים בים או באגם לבין צלילה באמצע אשד היא שהזרימה והמערבולות כל כך חזקים שאתה לא יודע איפה אתה ולא יודע לאן המים יסחבו אותך. מכיוון שכך לא ידעתי איפה הכיוון למעלה בכלל, המים סחבו אותי פנימה מיד וערבלו אותי שוב ושוב. ידעתי שחגורת ההצלה תביא אותי למעלה בסוף, אז הייתי רגוע. ופשוט חיכיתי שאצוף. אחרי 20 שניות מתחת למים התחלתי להיות מודאג. 20 שניות זה הרבה זמן לפעמים. לקח עוד 10 שניות לפני שהתחלתי לתפוס כיוון למעלה. 30 שניות מתחת למים, בספק.
אתמול, בדרך הביתה מהצפון, דיברו ברדיו עם מציל מאשדוד על האנשים שטובעים בים כל קיץ. "תשמרו על הילדים שלכם" הוא אמר וגם הסביר שאם נסחפים לעבר עומק הים אסור להתפס לפאניקה מכיוון שזה יגמור את הכח שלכם, המאמץ לחזור. פשוט לשחות במתינות לעבר החוף, הים כבר יחזיר אתכם ויהיה סיכוי רב יותר למציל לראות אתכם. גם מערבולת לא באמת שואבת אנשים אלא רק זורקת אותם הצידה, צריך פשוט לתת למים לסיים לעשות את הקטע שלהם ואז להמשיך משם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
