אתמול חששנו שלילך סובלת מאבעבועות.
אה, כן, תכירו. לילך נולדה לפני כעשרה חודשים והיא אחותם הקטנה של נגה ותומר.
אז אתמול, אחרי כמה ימים עם חום, הפנים והגוף שלה התמלאו בנקודות אדומות (היום הסתבר שזו רק אדמדמת) וחששנו מאבעבועות.
בארוחת הערב ניסינו להזכר אם נגה ותומר כבר חלו באבעבועות או לא ואז אמרתי שאני יכול לבדוק בבלוג. מכאן התחלתי לספר לנגה ותומר על הבלוג בפעם הראשונה. על איך קיבלנו הצעות לשם עבור נגה ועל דברים שכתבתי על נגה ותומר. פתחתי את האייפד והקראתי להם כמה פוסטים ישנים וניסינו לבדוק אם הם מבדילים בין התמונות של שניהם בפוסט ״מצא את ההבדלים״. נגה קראה חלק מהפוסטים בעצמה. אמנם היא רק בכיתה א׳ אבל היא קוראת כאילו היא בכיתה ד׳ לפחות.
בקיצור, הגעתי למסקנה שגם ללילך מגיע. מכיוון שאין לי זמן אפילו לעדכן סטטוסים בפייסבוק, מצאתי לי אפליקציית כתיבה נוחה לאייפד כדי לכתוב אופליין. אני חייב לציין שישראבלוג הוא לא ממש ידידותי למכשיר הזה אבל הפוסט הזה נכתב כך, אז נראה לי שאסתדר. בכל מקרה נראה איך זה יתקדם.
ואם כבר אני כותב פוסט עדכון, הנה עוד סיפורון קטן. אתמול הייתי עם נגה ותומר בקונצרט והצגה של פטר והזאב. טוביה צפיר הקריא ושיחק את סבא של פטר וילדים המחיזו כשגולת הכותרת היא התזמורת - תזמורת רמת גן. היה מקסים.
בסוף ההופעה טוביה צפיר נשאר להצטלם עם הילדים בסבלנות רבה. תומר לא רצה להצטלם ונגה ביקשה חתימה שהוא העניק לה בשמחה. שאלתי אותו איך זה להיות סבא למליון ילדים והוא אמר שעכשיו הוא נהנה יותר מאשר בכל הקריירה שלו. שמחתי בשבילו.
שבת שלום שתהיה לכם.