|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
פירות
סיפרתי לכם לא מזמן על " מבצע סבתא" שאחי, ירון, היה בין המארגנים שלו. 300 חבילות הוכנו מתרומות, חולקו, נגמרו ואנשים הלכו וקנו חבילות בעצמם כדי לבוא ולעשות מצווה ולתת קצת תשומת לב לקראת החג לניצולי שואה.
ירון עוסק בין השאר גם בשידוך שמות עם מתנדבים ומקבל קצת פידבקים.
בבלוג של יפעת פלד, גם היא בין היזמים, היא מתארת מפגש שכזה. אבל אז ראיתי בתגובות אצלה תגובה שלא הפסקתי לחשוב עליה מהרגע שקראתי אותה ועד עכשיו. הנה לשון התגובה:
אותנו מבצע סבתא שלח לסבתא אחרת. מלכה. אתמול אחהצ לקחנו את הקרטון (הגענו למלכה דרך מבצע סבתא - עזר מציון), הלכנו ברגל למלכה שגרה ממש קרוב אלינו, אבל ככ רחוק... מלכה גרה עם פרסילה, המטפלת שלה בדירת חדר ברחוב נחשב. בדירה אין כמעט אויר ולמלכה אין כמעט כוח. כשנכנסנו, היא סופסוף נשמה. מאד שמחה שהגענו והיה לה חשוב מאד שנרגיש הכי בבית בעולם. זה לא היה קשה. כי מלכה היא אישיות כובשת ובודדה. בעלה נפטר לפני 10 שנים. אין לה ילדים, כל החברים שלה נפטרו מזמן והיא בודדה. ורעבה. מלכה מעדיפה לא לאכול כמעט ולתת את מה שיש לפרסילה "כי היא צעירה ויש לה עתיד". היא מאד אוהבת פירות, אבל זה יקר ואין לה כסף לקנות (היא לא צריכה לדאוג, מעכשיו - הפירות עלינו!), את ה- 3000 שקל שהיא מקבלת ממדינת ישראל, היא מחזירה בחזרה בצורת תרופות, חשמל וחשבונות אחרים. מלכה לא לבד יותר. אנחנו דואגים לה מאתמול. ותודה למבצע סבתא שהכיר בינינו.
זהו, אין מלים.
| |
מבצע סבתא ירון, אחי, הוא בין היוזמים של מבצע למען חלק מניצולי השואה העריריים החיים בארץ.
הרעיון הוא להגיע אליהם לפני ראש השנה, לשבת אתם כשעה ולתת להם חבילת שי קטנה.
היוזמה באה מקבוצה של אנשים שנפגשו דרך קפה דה-מרקר והחליטו להרתם לכל מיני מטרות טובות. כל היוזמים פועלים בהתנדבות. חברות שונות תרמו מוצרי מזון (יש אצלנו עכשיו במשרד ערימה של ארגזי עוגיות שנתרמו לצורך הנושא) והמטרה היא יותר מאשר לחלק משהו, אלא להראות אכפתיות, לדבר ולצחוק איתם, אולי לראות אם הם צריכים עזרה במשהו נקודתי?
לפעמים תשומת הלב חשובה יותר מהמצרכים.
כל מי שמעוניין להצטרף יכול להרשם באתר המבצע, להקדיש שעה-שעתיים לפני החג ולפתוח את השנה עם מעשה טוב באמת. (באזור גוש דן וירושלים, מגיל 18 ומעלה בלבד)
גם הפצת הבשורה היא תמיד מעשה מבורך.
| |
על גדולים ועל קטנים בגן
* המונים עדיין לא פועלים, אני יודע, זה עדיין בטיפול, אני מחכה לתשובות. תודה על הסבלנות. עדכון: המונים חזרו!
***
הגנים התחילו לפעול אמנם ביום שישי, הראשון לספטמבר, אבל היום הראשון האמיתי היה היום, עם כל האמהות הבוכיות, הילדים הצועקים והאויריה החגיגית של מסכנות מהולה בתוגה פנימית שתתחלף באושר על הזמן שהתפנה להורים.
אז אחרי הנסיון בגיל שלושה חודשים, תומר עכשיו הולך רשמית לגן (כן, אני יודע שזה מעון יום ולא באמת גן). נראה שהוא נהנה והוא בכה רק קצת בהתחלה, בעיקר כי הוא היה רעב מאד. אחרי שחיכינו כמה דקות בחוץ נכנסתי והאכלתי אותו. הוא טרף את הדיסה שלו, ואז הלך לישון, נירית נסעה לעבודה ואני הלכתי לקניות.
***
נגה, לעומת זאת, התחילה את השנה בקלי קלות. נתנה לי נשיקה על הלחי ליד שולחן ארוחת הבוקר בגן, ונופפה לי לשלום. מכיוון שנגה נולדה בינואר, היה לנו דיון ארוך וקשה אם להעלות אותה לגן של הגדולים או להשאיר אותה באותה כיתת גן של קטנים. הדילמה קשה כי או שהיא תהיה הכי קטנה בכיתה שלה או הכי גדולה בכתה שלה.
בסופו של דבר התפשרנו, נגה נשארת בכתה שלה, ועוד כמה חודשים ננסה להעביר אותה לכתה של הגדולים (או עוד קודם לכן, אם יתפנה מקום). החסרון העיקרי במצב הנוכחי הוא שיש אתה בגן ילדים קטנים ממנה בשנה ויותר, ילדים שעדיין לא מדברים, בחיתולים וכו'. היתרון הגדול הוא שהיא מקבלת הרבה יותר חום ואהבה מהמטפלות שמכירות אותה (גם יחס המטפלות/ילדים טוב יותר).
למעשה, נגה אמנם מפותחת בהמון נושאים יותר מאשר הרבה ילדים בכתה של הגדולים, אבל מבחינה רגשית היא עדיין קטנה, ואסור לנו לשכוח את זה.
***
בצהרים קניתי לנגה כוכבים וירחים שזוהרים בחושך. נגה מפחדת להשאר לבד בגלל כל המפלצות שמסתובבות לנו בבית. צפרדעים על הכסא, מפלצת מחוץ לדלת, מפלצות בחדר האמבטיה וגם במטבח. אנחנו הולכים ומדגדגים את כל המפלצות ואז הן תיכף בורחות, אבל בלילה נגה עדיין מפחדת להשאר לבד (קשה להתמודד מול תחינות כמו: "אבא, אם תלך אני אשאר לבד! אל תעזוב אותי! אבל אני אוהבת אותך!!!"). אולי הכוכבים יעזרו קצת.
***
ב-12 בצהרים לקחתי את תומר הביתה, השארתי אותו בהשגחה של אמא שלי והלכתי לעבודה.
***
השנה נפתחה טוב, אנחנו מאד מרוצים מהגן, הצוות משקיע והגן גם קרוב אלינו הביתה.
| |
מזל טוב לערן וטלי, וספיישל כוכבים
לשמחתי הרבה ראיתי עכשיו הודעה בבלוג של טלי בזו הלשון:
אל טלי הגעתי בכלל דרך ערן רבל שמבקר פה לא מעט והבלוג שלו, אבן המנדליי פירט את התנהלותו וחיפושיו אחרי אהבה, בין השאר. הוא סיפר על הפגישה עם טלי ואיך הקשר שלהם התקדם עד שעברו לא מזמן לגור יחד, ועכשיו החדשות המשמחות האלו.
אז עדיין אין פרטים, אבל זה משמח אותי מאד! מזל טוב לשניכם. (ולכו לאחל להם מזל טוב, באמת שמגיע להם).
***
איכשהו מאד הצחיק אותי קליפ הפרודיה על נינט. עליצות לשמה. זה מסוג הדברים שאולי אני הייתי עושה בגיל 16 אם היה אז אינטרנט זמין וכלי עריכת וידאו כמו היום. אז פשוט השתמשנו בטייפ דאבל-קסט כדי לעשות מיקסים חובבניים של שירים. האצבע שלי כאבה מרוב לחיצה על PLAY, RECORD ו PAUSE.
***
העצומה שמריצים עכשיו תפוז למען הקמת ועדת חקירה היא אחד הדברים המטופשים ביותר שראיתי. פשוט כי לא חותמים "רק" על הקמת ועדת חקירה, אלא גם על עוד שישה סעיפים אחרים, כמו דרישה להחזיר את מערך המילואים לכשירות (משהו שיקרה בכל מקרה), להעביר חוק כלשהו (יש לי הרגשה שכל העסק נועד כדי לקדם את החוק הזה), לטפל במשפחות על פי החוק (דרישה טפשית לעצומה), לטפל בבעיות האזרחיות (מי בדיוק יטפל? מאיזה תקציב יגיעו הטיפולים הללו? באילו סכומים מדובר?) וגולת הכותרת: החותמים דורשים "להחזיר את החטופים כחלק ממימוש מטרות המלחמה". מה זה אומר בדיוק? יש פה מישהו שפוי שהוא נגד החזרת החטופים? או שמא מציעים החותמים לפתוח במלחמה מחדש עד שהחטופים יחזרו (מה שמלחמה כבר לא תשיג, כנראה)?
בעצם, ועדת החקירה היא הנושא היחיד השנוי במחלוקת והדורש אולי עצומה. שאר הסעיפים מלבד סעיף העברת החוק הם סעיפים שנועדו לשכנע אנשים לחתום (שכחתם שם בתפוז לכלול סעיפים שדורשים שלום עולמי, למצוא תרופה לכל המחלות ולהביא למשפט צדק בישראל את נסראללה).
תפוז הוא אתר משוכלל למדי. הם בקלות יכלו להוסיף תיבות סימון ליד כל אחד מהסעיפים וכך שכל אחד יבחר על אילו סעיפים הוא חותם. כך גם היו לתפוז 7 עצומות ולא עצומה אחת. אבל אם אני לא מסכים לאחד מהסעיפים, אני לא אחתום למרות שאולי אני מסכים לששת הסעיפים האחרים.
לא חתמתי.
***
עכשיו נדבר על ההדחה של הכוכב. לא, עדיין לא מדובר בכוכב נולד. למי שלא יודע, השבוע הצביעו מדענים רבים והחליטו ש פלוטו לא יוגדר יותר ככוכב לכת רשמי אלא רק ככוכב לכת ננסי. אולי זו החלטה מדעית נכונה, אבל מכיוון שאנו מחבבים את פלוטו כל כך וכבר התרגלנו להיותו ברשימת כוכבי הלכת אני מציע לתת לו תואר "כוכב לכת של כבוד" ולסגור את הסיפור הזה אחת ולתמיד. :-)
***
וכוכב נולד 4. לא ראיתי היום את התכנית, תפסתי רק את הסוף. ההימור שלי היה שבגמר יהיו ג'קו, זהבית ומאיה, ובמקום זהבית יהיה בגמר רפאל שמעצבן אותי כי שם המשפחה שלו (מירילא) הוא כמעט זהה ל"אלירם" הפוך. אבל לא נורא.
די ברור בעיני שג'קו יזכה בגמר. גם מגיע לו לגמרי, מהאודישנים בהם שר שיר יפהפה שכתב, דרך דואטים שבהם הוא גרם לבני הזוג שלו להתעלות על עצמם ועד לפרשנויות המיוחדות של השירים שבחר. באמת איש מוכשר ופשוט כוכב.
גם מאיה מצוינת, אבל נראה שהיא קצת נבלעת בהמולה שמסביב, לא מוצאת את עצמה. היא מתאימה יותר לאולמות קטנים, אבל יש לה כשרון אדיר בשירה למרות הטעם המזעזע בבגדים.
רפאל ירוויח מפיצול הקולות בין אוהדי ג'קו לאוהדי מאיה, ויגיע למקום השני לדעתי. נחכה ונראה.
***
ועדכון משפחתי קטן, תומר השבוע התחיל לזחול. הוא דילג על שלב הזחילה אחורנית והוא פשוט גורר את עצמו על הרצפה קדימה אל עבר הצעצועים שהוא אוהב.
והיום במכונית נגה הצחיקה את תומר מאד ושניהם נהנו מכך כאשר הוא מתפקע מצחוק והיא עושה לו פרצופים ואומרת "אפצ'י" בכוונה כדי להצחיק אותו. :-)
|
נכתב על ידי
,
26/8/2006 00:22
בקטגוריות אופטימי, אינטרנט, אקטואליה, ביקורת, ., אסטרונומיה, טלויזיה, ישראבלוג, מלחמת לבנון 2, משפחה, נגה, פוליטיקה, תומר, הומור
הצג תגובות
הוסף תגובה
1 הפניות לכאן
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Anne 24/7 ב-3/9/2006 16:24
|
דפים:
|