|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
 עמודו
- תומר, מכיר את המשחק "עמוֹדוּ"?
- לא
- רוצה שאני אסביר לך איך משחקים את זה? זה עם כדור
- תתקין לי אותו
- מה?
- אז תתקין לי אותו במחשב.
- תומר! זה לא משחק שמשחקים במחשב. זה משחק שמשחקים עם ילדים אחרים.
- אז יש אותו בפלייסטיישן?
- תומר! זה משחק שמשחקים אותו בפארק. עם ילדים אחרים וכדור.
- ?
- הנה, למשל, כמו שמשחקים כדורגל בפארק, לא בפלייסטיישן.
- אבל כן יש כדורגל בפלייסטיישן. אז בטח יש גם עמודו בפלייסטיישן.
ויתרתי. בסוף עוד נישבר ונקנה לו פלייסטיישן
| |
נקודות
אתמול חששנו שלילך סובלת מאבעבועות.
אה, כן, תכירו. לילך נולדה לפני כעשרה חודשים והיא אחותם הקטנה של נגה ותומר.
אז אתמול, אחרי כמה ימים עם חום, הפנים והגוף שלה התמלאו בנקודות אדומות (היום הסתבר שזו רק אדמדמת) וחששנו מאבעבועות.
בארוחת הערב ניסינו להזכר אם נגה ותומר כבר חלו באבעבועות או לא ואז אמרתי שאני יכול לבדוק בבלוג. מכאן התחלתי לספר לנגה ותומר על הבלוג בפעם הראשונה. על איך קיבלנו הצעות לשם עבור נגה ועל דברים שכתבתי על נגה ותומר. פתחתי את האייפד והקראתי להם כמה פוסטים ישנים וניסינו לבדוק אם הם מבדילים בין התמונות של שניהם בפוסט ״מצא את ההבדלים״. נגה קראה חלק מהפוסטים בעצמה. אמנם היא רק בכיתה א׳ אבל היא קוראת כאילו היא בכיתה ד׳ לפחות.
בקיצור, הגעתי למסקנה שגם ללילך מגיע. מכיוון שאין לי זמן אפילו לעדכן סטטוסים בפייסבוק, מצאתי לי אפליקציית כתיבה נוחה לאייפד כדי לכתוב אופליין. אני חייב לציין שישראבלוג הוא לא ממש ידידותי למכשיר הזה אבל הפוסט הזה נכתב כך, אז נראה לי שאסתדר. בכל מקרה נראה איך זה יתקדם.
ואם כבר אני כותב פוסט עדכון, הנה עוד סיפורון קטן. אתמול הייתי עם נגה ותומר בקונצרט והצגה של פטר והזאב. טוביה צפיר הקריא ושיחק את סבא של פטר וילדים המחיזו כשגולת הכותרת היא התזמורת - תזמורת רמת גן. היה מקסים.
בסוף ההופעה טוביה צפיר נשאר להצטלם עם הילדים בסבלנות רבה. תומר לא רצה להצטלם ונגה ביקשה חתימה שהוא העניק לה בשמחה. שאלתי אותו איך זה להיות סבא למליון ילדים והוא אמר שעכשיו הוא נהנה יותר מאשר בכל הקריירה שלו. שמחתי בשבילו.
שבת שלום שתהיה לכם.
| |
שן
לנגה מתנדנדת השן כבר די הרבה זמן. היא חיכתה בזמן שלחברות אחרות שלה התנדנדו שיניים, חיכתה וחיכתה עד שלבסוף
גם אצלה שן אחת התחילה להתנדנד. ההתרגשות היתה גדולה, אבל עבר יום, עברו
יומיים והשן אמנם מתנדנדת, אבל לא רוצה לזוז.
היום כשבאתי לאסוף אותה מהגן היא רצה לקראתי בהתרגשות גדולה. "אבא, תראה!"
השן ניצבה לה באלכסון בתוך הפה. היא עדיין לא נפלה, כאילו חיכתה לי.
"עד הערב בצחצוח השן תיפול" אמרה המטפלת בגן. "אל תשכחו לקנות לה מתנה!" צעקה לעברי בעת שהתחלו להתרחק במעלה המדרגות.
אני יודע.
נגה מתכננת על המתנה הזו כבר בערך שנה. זה לא שהיא מצפה להרבה, אבל עצם זה
שהשן שלה שווה משהו גורם לה להתרגשות פנימית. חוץ מזה זה סימן לכך שהיא
גדולה וכמו שאר הילדים, גם לה מתחלפות השיניים.
היא מנסה לפענח את סוד המתנות. האם זו פיית השיניים, כפי שאומרים כמה
סיפורים? או שמא הפיה לילי? היא גם בודקת אותנו: "תגידו, אני יודעת שאין
פיות ובעצם ההורים קונים את המתנות לילדים ושמים להם מתחת לכרית. נכון?"
היא יודעת, אבל מעדיפה להשאיר לעצמה גם ניחוחות של פיות.
בעוד אנחנו עולים במדרגות נגה פתאום צועקת "השן נפלה!"
אנחנו מתחילים לחפש את השן שנעלמה. חייבים למצוא אותה, אחרת איך נגה תקבל
מתנה? אחרי כמה דקות נגה מאתרת את השן על אחת המדרגות ורצה חזרה לגן
להראות. כל הדרך הביתה היא מציגה בגאווה את השן שנפלה ואת הרווח החדש בפה
לכל ההורים שבאים לאסוף את ילדיהם.
בהמשך הדרך היא מתלבטת: האם כדאי להמיר את השן במתנה או שמא עדיף לשמור את
השן כדי שתהיה לה "שן משאלות". דילמה קשה. מאוחר יותר בארוחת הערב אני
רומז לה שיכול להיות שמספיק לשים את השן מתחת לכרית כדי לקבל מתנה ואולי
אפילו השן תישאר גם היא שם. היא נראית מרוצה מהסידור.
נירית מארגנת לנגה קופסה מיוחדת שבה היא יכולה להניח את השן. קופסה קטנה
שתשמור על השן מתחת לכרית. בערב נירית נוסעת לקנות מתנה בעוד אני משכיב את
הילדים. תומר נרדם אבל נגה עוד לא.
היא קמה ובאה אלי לסלון. היא דואגת. "אבא, תתקשר לאמא ואם היא במקרה בדרך
הביתה תזכיר לה להכנס לאיזו חנות ולקנות איזו מתנה... אתה יודע, בעניין
השן".
אני מרגיע אותה ושולח אותה למיטה שוב. נירית מתקשרת להתיעץ איזו מתנה עדיף
לקנות ונגה שומעת את הצלצול ורצה להזכיר לי להזכיר לנירית.... בעניין השן.
"ואבא, עוד שאלה קטנה: אם אני ישנה על הכרית, איך המתנה נכנסת לשם?"
"קסם", אני אומר.
פירורים של קסם.
 מחר בבוקר נגה תקום ותציץ מתחת לכר. *** מחר יש לי יום עמוס. יום הולדת שאני לא אספיק להנות ממנו כמו שצריך + עומס עבודה מהבוקר עד הערב. מחר הוא גם היום שבו כנראה יובא להצבעה החוק האיום שאמור להקים מאגר ביומטרי בישראל. המאגר הזה עוד יהיה בכיה לדורות. הוא פתרון רע, מסואב, מסוכן ויקר לבעיה שאפשר לפתור בקלות באמצעים אחרים, טובים וזולים בהרבה. אני לא מאחל לנו שהחוק הזה, שמוסבר בצורה שקרית לציבור, יעבור. | |
פסיטבל שירי הילדים 2008 - תענוג בריא
אחרי שבשנתיים האחרונות לקחנו את נגה לפסטיגל, התלבטנו השנה בין שלוש האופציות שהיו רלוונטיות בעבורנו. הפסטיגל (שהשנה היה בסימן המצולות), מותק של פסטיבל (מופע של כוכבי ערוץ הופ - יובל המבולבל, טוביה צפיר ושות) ופסטיבל שירי הילדים (בעיקר עם כוכבי כוכב נולד לדורותיהם). התלבטנו.
מצד אחד נגה מאד נהנתה מהפסטיגלים, למרות הפלסטיות שלהם. מצד שני נירית ואני מאד אהבנו את הפסטיבלים של ילדותנו ונגה מכירה משם לא מעט שירים (ברבאבא, אפונה וגזר ועוד המון המון). מצד שלישי את כוכבי הופ הם מכירים ואוהבים. גם תומר מצטרף השנה למופעים ולכן צריך משהו שיתאים גם לו.
כשראינו שיהודית רביץ וגידי גוב משתתפים גם הם בפסטיבל, ההחלטה היתה קלה. קנינו 4 כרטיסים (במחיר הנחה דרך חבר) ושלשום שמנו פעמינו להיכל התרבות בעוד נגה מזמזמת לה את "פסטי פסטי פסטיבל".
הגענו ובאמת היה נוסטלגי. לא רק בגלל מחרוזת שירי הפסטיבל הישנים שבפתיחה, אלא גם מכיוון שההצבעה היתה בעזרת שלשול כרטיסי הכניסה לתיבות הצבעה בסוף המופע ובלי סמס בכלל. רוב הזמרים שהופיעו כתבו והלחינו את השירים בעצמם והתוצאה הפתיעה אותי לטובה. אני ממליץ לכל המקטרגים על כוכב נולד לשמוע את דיסק הפסטיבל ולהקשיב לשירים.
השירים לא היו שירי ילדים מטופשים וסכרינים ברובם אלא פשוט דיברו על נושאים מנקודת המבט של ילדים (שוב, ברובם).
הנה מה שחשבתי על השירים:
- כשאגדל - בן ארצי
זה די הסגנון של בן ארצי שנדמה שהוא בהחלט עדיין לא גדל, לדבר על גיל ההתבגרות. אבל הפעם הוא דיבר על פחדים ומחשבות של ילד קטן יותר ונגה הקשיבה מרותקת. בבית, כשהאזנו לדיסק (שנירית התעקשה לקנות ואני רציתי לוותר. היא צדקה) נגה רקדה לצלילי השיר כשהיא ממחישה את המלים וכורעת בעצב בחלקים העצובים. מה שנקרא: התחברה למלים.
- לפעמים - מוקי
מוקי התבלבל במלים של השיר שהוא שר במחרוזת השירים שבפתיחה והשיר שלו בעצם הושמע אחרון במקום שני, מה שמרמז שהוא לא היה מפוקס בהופעה. אני מאד מקווה שמישהו כעס עליו כי זה זלזול בקהל. זה גם גרם לבלבולים במספרי השירים לכל אורך ההופעה. השיר עצמו דיבר על יצר המרדנות של מוקי כילד אבל לא היה בו משהו מיוחד.
- יש לך כיפה על הראש - שי גבסו
השיר שהכי "נדבק" לנגה. "יש לך כיפה על הראש וזה אומר שאסור לך לשקר". מה שממחיש שגם שיר שמדבר על משהו שרחוק מהמציאות שלך יכול לגרום להזדהות גדולה אם הוא כתוב טוב ומעביר את התחושה. יופי של שיר.
- מלכת המשאלות - רינת גבאי
רינת גבאי היא זמרת בעלת קול מעולה וכוכבת ילדים. הם מכירים אותה מהטלויזיה במינונים הרבה יותר גבוהים מאשר את שאר הזמרים. השיר היה על ילדה שרוצה להיות מלכת המשאלות. סכריני וכמובן שמיד קנה את נגה. תומר המשיך להיות מרותק לשירים, אבל זה יעבור לו אחרי שמונה שירים.
- מאי - ארקדי דוכין
שיר של ארקדי לבתו מאי. הסגנון הוא טיפוסי לארקדי אבל הפזמון מפתיע ומושר בסגנון קליט וכיפי.
- כובע קסמים - מרינה מקס. בלומין
עיבוד של מרינה לשיר של לאה גולדברג. עיבוד קברטי, פומפוזי ונהדר בעיני.
- מי מפחד מזיקוקי דינור - ישראל בר און
שיר בסגנון המיוחד של ישראל שמדבר גם הוא על סיפור חייו. זה בסדר, מותר לו לעשות דיסק שלם על זה (אבל רק אחד, כן?).
- לילה לילה - נינט טייב
שיר אפל ומרתק. באמת יופי של ביצוע מורכב וכל הכבוד על הבחירה בשיר כזה לפסטיבל
- שם קצר - קרן פלס
שיר חמוד
- ילד קאובוי - בועז מעודה
אני מת על הקול של בועז אבל השיר הזה לא היה משהו לצערי
להיות שקוף - טלי אורן ורועי בר נתן
במפתיע, שיר לא רע בכלל. מלים ברק פלדמן ולחן עידן רייכל
זהו, אלו השירים, גידי גוב ויהודית רביץ שרו מחרוזת משירי הכבש השישה עשר מה שהיה תענוג גדול לנגה ותומר ובסוף הצבענו.
אני הצבעתי למרינה, נירית לנינט ונגה ותומר הצביעו לרינת.
היה כיף.
| |
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
