ביום שני הלכתי לבקר במפגש הבלוגרים הידוע בכינויו "בלוגפרנס". טוב, בעצם זה היה כנס על בלוגים ובלוגרים, אבל בעיקר נהניתי לפגוש את האנשים. את רובם כבר פגשתי בעבר, אבל היו גם מפגשים חדשים.
הרישום לכנס היה קצת מבולבל, אבל ניחא. להעלות לרשת קובץ אקסל עם שמות הנרשמים והסדנאות להם הם נרשמו שקול בעיני לשליחת מכתב שרשרת טפשי לרשימת הדיוור של חברה מסחרית גדולה (מה שלמרבה האירוניה בדיוק קרה אתמול, קיבלתי ברכה מאבוחצירא יחד עם רשימה מכובדת של לקוחות, כולל מספרי פקס וכתובות אימייל). פעם הייתי מנסה לחנך, היום כל אחד מפרסם בלוג בשמו האמיתי ואני התעייפתי מזה.
נכנסתי לשתי סדנאות, אם כי באף אחת מהן לא שהיתי זמן רב.
***
לכנס הגעתי עם ירון ועם ספי, מיד פשטנו על עמדת הרישום (חולצת גוגל - חובה) והעוגיות + מיץ שהוצעו לכולם. מיד התחלנו במינגלינג ושמוזינג.
***
לסדנה הראשונה נכנסתי עם רויטל והתברר לנו שבסדנה (שיווק ובלוגרים) היה גימיק חביב: ניתן לשלוח SMS והוא יוצג על המסך שמאחורי הפאנליסטים. הידד! טוקבקים בשידור חי. זה הרי יאפשר לקהל להביע את דעתו המלומדת על דברי הדוברים ובכך הדיון יועשר. לא?
אה.... לא. בכל זאת טוקבקיסטים.
הנה מבחר משלל המסרונים שהוצגו מאחורי המנחים בפאנל:
- אני ראשון !!!!
- וואו זה עובד
- מי על הבמה????
- תן דוגמה
- איך גמדה מאוננת?
- רצה על הדשא
- They should talk shorter and reflect on each other
- So far no interesting insights
- מה הקטע עם סמס באנגלית?
- עלאק בלוג אחי!
- מאיזה חברה זה שמדבר?
- איזה חייכן הבחור הימני, לא קשור כזה
- עולה לי הרבה אגורות המושב הזה
- עולה כסף אך שווה זהב
- החולצת בז' - הוא לא סיני!
- למכירה סובארו מרופא, שנת 84. למבינים בלבד.
- זה בגלל שאתם לא יודעים למכור SMO ללקוחות שלכם
- אחי אתה שתול
- למה אין כוסיות בפאנל?
- מי שקורא את זה שישתעל עכשיו
- יצאתי החוצה, אני כותב אליכם מהדשא, שמש פינוק
- מניאק מי שלא מוחא כפיים
וזה המשיך עוד ועוד. היו נסיונות להערות קונקרטיות, אבל בסך הכל היה מאד מצחיק.
מה שיפה הוא שהפאנל דיבר על ההתמודדות של תעשיית השיווק מול תוכן הגולשים ועל פי הניסוי הקטן שהיה שם תוכן הגולשים היה הרבה יותר מצחיק ובטח ששאב הרבה יותר רייטינג מהתוכן הרשמי, גם אם הוא נפל ממנו מבחינה מקצועית.
זה היה הפאנל הכי מצחיק שהשתתפתי בו אי פעם.
לקראת סוף הפאנל הדיון נסוב על זרובבלה והקמפיין שלה לבגדי הים, כמו גם על השאלה האם קמפיין כזה גורם לבלוגר לאבד את אמינותו (תלוי מי הבלוגר) והאם אפשר ורצוי לשלם לבלוגרים. אבל איך שהתחיל להיות מעניין, זמן הפאנל תם.
אמרו לפני, אם היו שמים בלוגר אחד בפאנל, אולי אפילו את זרובבלה עצמה, הדיון היה הרבה יותר מעניין. אני חושב שזה תקף איכשהו גם לשאר הפאנלים. ממה שקראתי הפאנלים המוצלחים יותר היו אלו שבלוגרים דיברו בהם.
***
אחרי שיצאנו מהאולם עוד נכנסתי לזמן קצר לפאנל על מגמות עתידיות, אבל לא החזקתי מעמד זמן רב. היה הרבה יותר מעניין בחוץ.
חנן כהן צילם את כל הבלוגרים לקליפ שהוא עוד יעלה אל הבלוג שלו, ישבתי לשיחה מרתקת עם רויטל סלומון, יריב חבוט, הדודה מלכה ושרון גפן שהצטרפה לכמה רגעים. האם הקפה יתמלא ילדים כמו מה שקרה בישראבלוג? נחכה ונראה.
אגב, שוחחתי על הקפה גם עם גיא רולניק ויוסי ורדי הבלתי נלאה (לפגוש אותו פעמיים בשבוע, באמת נדיר) אני חושב שלקפה יש את הניצוץ הנדיר של ההצלחה ולמרות כמות הבאגים האדירה שם, זה לא מעיב על האוירה הטובה (בכלליות) וחוויית המשתמש.
גדי שמשון ואני נזכרנו בימים בהם שרצנו במרכז הבינתחומי יחדיו, שוקדים על פרויקט מולטימדיה כלשהו, אפי פוקס חילק מדבקות נגד הצעה 892, יונתן קלינגר חלק את חכמתו והחלפתי מעט מדי מלים עם אילנה תמיר ועם דבורית שרגל. גם את עודד שרון שפגשתי לראשונה ביום שישי במיוזנט ראיתי לשניה, אבל הוא נעלם לי מהעין.
בדרך חזרה אל האוטו (אחרי לעיסת כמה פוקצ'ות שנאפו במקום) ליווה אותנו גיא מזרחי - חיפשתי אותו כל היום והיה כיף לדעת שפגשתי את כל מי שתכננתי (על פי רשימת הנוכחים הזכורה לטוב שהופצה לכל דכפין).
שרון ואני
אפי פוקס
טל, דנה, ספי, ירון
חנן כהן מתעד
ניב קלדרון וגדי שמשון
הפאנל האלטרנטיבי - אני, ליאת, רויטל, יריב
***
תמונות נוספות אפשר לראות
בפליקר שלי. אני לא שם קישורים לבלוגים של האנשים המופיעים פה. את רובם אפשר למצוא בלי שום בעיה ותמיד אפשר לשאול בתגובות, לא?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
