שמתי לב שאני הרבה פחות מעדכן כאן, בעיקר בנושאים אישיים. זה לא רק בשל חוסר זמן כמו במקרים קודמים אלא גם מפני שהפייסבוק מאפשר לי לעדכן את החברים מבלי לשתף בכך את כל העולם. הרי זו היתה המטרה המקורית של הבלוג הזה, לעדכן משפחה וחברים בצורה ריכוזית עם אפשרות לנבירה בהיסטוריה (מה שחסר קצת בפייסבוק, יש להודות) וזו גם הסיבה שהבלוג שלי לא מאונדקס ע"י גוגל כך שאין לי בכלל כניסות מגוגל. אם מישהו תהה אי פעם אם אני מוטרד מכמות הכניסות, הנה הוכחה ניצחת שלא.
בנוסף, הפייסבוק מאפשר לי לעדכן על עניינים שלא הייתי דן בהם בבלוג מכל מיני שיקולים, פשוט כי לא הייתי רוצה שהם יהיו חשופים לעיני כל.
מצד שני, הבלוג הזה הוא בהחלט פלטפורמה שאני מוקיר, כך שהנה שלל עדכונים אישיים יותר ופחות.
***
העכבר שלי משגע אותי. הוא מצויין, אבל מדי פעם בכל פעם שאני לוחץ על הלחצן השמאלי, הוא שולח לחיצה כפולה. זה מטריף את הדעת. אי אפשר לגרור קבצים. אי אפשר לסמן טקסט. סיוט. אני לא יודע אם זה בגלל שהוא PS2 ולא USB או שיש בו תקלה בלחצן (פתחתי, כמובן, לא גיליתי משהו שבור במובהק). אז הלכתי אתמול לחפש עכבר חדש. היו כל מיני, במחירים מ-25 ש"ח ועד 300. אבל אף עכבר לא התאים לי. אני אקפוץ יותר מאוחר לחנות שיש בה מגוון רב יותר. העניין הוא שכבר התרגלתי לעכבר בעל 5 כפתורים, מה שמאפשר לי להשתיק מיד את כל הקולות מהמחשב בלחיצת כפתור אחת במקרה שיש לי טלפון. (אני שומע רדיו מהמחשב, למשל)
***
מייבש הכביסה שלנו שוב התקלקל. נקרעה שוב הרצועה. אחרי שהחלפתי רצועה בפעם שעברה (זה הולך ונהיה קל), החלפתי ושוב פעם היא נקרעה. מסתבר שנשחקה התמיכה בתוף. קניתי בחנות החלפים ערכת לבד והיום אני מקווה לתקן את המייבש באופן סופי. למזלי מצאתי חנות חלפים מעולה וזולה (סירקין פינת שיינקין בגבעתיים, לא רחוק מהסביח) כך שכל העניין לא יוצא יקר.
***
תומר התלבש היום כמעט לגמרי בעצמו, כולל הכנסת ידיים לשרוולים, הורדת ולבישת חולצה (זה קשה) ועוד. פשוט כיף לראות אותו.
***
הישרדות הישראלי יצא מצויין. שווה לראות.
וסטפן שיחק אותה בגמר של קרב סכינים. פשוט מדהים השף הזה.
***
נגה הלכה אתמול עם נירית לפסטיגל. אמנם חנוכה עבר אבל הפסטיגל עדיין רץ. היא מאד נהנתה, כצפוי. לאיזון, אני משמיע לה שירים מפסטיבל שירי הילדים (היה לי את התקליט בבית). לצעירים מביניכם אני אסביר.
פעם, לפני שהיה פסטיגל, היה "פסטיבל שירי ילדים" בכל שנה בחנוכה. הפסטיגל היה בעצם חיקוי למקור. בכל שנה, בחנוכה, הפסטיבל רץ ביד אליהו (הפסטיגל, אגב, התחיל בחיפה). הייתי באחד הפסטיבלים ואפילו הצבעתי כשהייתי ילד. זו בהחלט חוויה שאני זוכר עד היום.
הרעיון מאחורי הפסטיבל היה פחות "מופע" ויותר תחרות שירים. זמרים מהשורה הראשונה באו ושרו שירי ילדים שנכתבו במיוחד לפסטיבל ואחרי ההפסקה ילדים שרו את אותם השירים בביצוע משלהם. את השיר הזוכה שרו יחד הילד והזמר.
הלוגו של הפסטיבל היה הבובה "פסטי" והכוכבת של הפסטיבל היתה ילדה בשם לילך גליקסמן שזכתה בפסטיבל ובשנה הבאה הגיעה ככוכבת ושרה את שיר הפסטיבל שהפך להמנון שלו.
בין הזמרים שהופיעו בפסטיבל היו מיטב זמרי ישראל: גידי גוב, ציפי שביט, ירדנה ארזי, משינה, מייק בורשטיין, שלמה ניצן, יפה ירקוני, רבקה זהר, אבי טולדנו, ששי קשת, האחים והאחיות, אלי גורנשטיין, אושיק לוי, יגאל בשן, ריקי גל, צביקה פיק, תיסלם, חיים משה, יהודית רביץ ועוד לא מעטים.
אגב, לאחרונה, בתכנית הלילה עם ליאור שליין, ראיתי שציפי שביט דיברה על מופע שמחזיר את שירי הפסטיבל מפעם. זה היה שידור חוזר כך שלדעתי המופע הזה כבר התרחש.
והנה חלק מהפנינים:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
