אני עומד באוניברסיטה ליד מקום שנראה כמו המקום ליד הספרייה למדעים מדוייקים, רק שהוא יותר יפה וגדול, אני מחכה ללב ומשום מה יש לי עוויתות בקיבה שגורמות לי להתקפל. שופטים אותי למוות בטביעה, אמא צוללת בניסיון לעשות משהו בנידון, להצילני, אך המוציאים להורג עדיין מושכים אותי ברגליים אל מתחת למים, אני נאבק מתחת למים אך הם יותר, אני חונק אחד מהם אך השאר מחזיקים אותי וזה לא עוזר בהרבה. פתאום נשמעת קריאה: "לעמוד, בית המשפט!". אני ממשיך לחנוק את ההוא סתם שיהיה לו כואב, השאר צפים למעלה. נמאס לי לחנוק אותו אז גם יצאתי מהמים. כולם עומדים באולם עץ מפואר עם תקרה נורא גבוהה, אולם מלבני כזה עם דלפק כמו בברים שמחלק את האולם לשניים. מצד אחד כולם עומדים, מצד שני השופטת, אישה זקנה בלונדינית עם משקפיים ופרצוף עם מעט קמטים. היא צועקת "זיג הייל!", וכולם מצביעים כמו תלמידים בשיעור. כמה צעירים מצדיעים בצחוק הצדעה נאצית ככה שהמבוגרים לא ישימו לב. לא נאמר כלום אך הבנתי שאלו שרצו להוציא אותי להורג הוצאו להורג בעצמם. הבזק של רכבת תחתית עוברת במנהרה חשוכה עם פנסים דלוקים מקדימה. הרבה חיות שונות, אני זוכר קיפודים, עורבים ונראה לי אוגרים. עורב אחד מאלתר מחדר המחשבים באוניברסיטה (חדר בשרייבר שאני לא מכיר) בית קולנוע קטן מחתרתי לחיות, הן צופות במחשבים ישנים בסרטים בזמן השיעורים ומשלמות לעורב בכסף, זהב ולחם יבש. בגרפיקת דום2: אני ועוד מישהו הולכים לטירה ישנה כי צריך לשחוט את הענק שגר בה. אנו נכנסים בשקט, הענק על אדן החלון, מתקן משהו על הקיר מצידו החיצוני. הוא נראה ממש סימפטי, עובד וחרוץ כזה ולא ברור למה אנחנו צריכים להרוג אותו. אני יורה בו מאקדח עד שנגמרים הכדורים, רק אז הוא נכנס לאולם ולא ממש הזיזו לו כל היריות שלי. אני זורק עליו רימון, אבל הוא עומד רגוע ומתחיל להתפלסף על כך שאין לנו מושג כמה זמן עובר עד שהרימון מתפוצץ והרימון מתגלגל בחדר ממנו אלי ובחזרה ולחבר שעומד בצד השני וחזרה וכך חוזר חלילה, ולרימון פתיל שכל הזמן ממשיך לבעור, רימון גדול כמו אשכולית בצבע אפור. הענק מדלג למטה במדרגות, רצים אחריו,  אני יורה למטה עם זוג אקדחים אחרים. הוא יוצא מהטירה ורץ בשביל עפר. אני ממשיך לירות בו ופתאום הוא נעלם וצומח במקומו הר עפר. הבנתי שנגמרו לו החיים, החבר איכשהו גם מת (נראה לי מהרימון), אני מתקרב להר העפר ומתחיל לחפור עם את חפירה. מתעורר מצעקת אבא: "שדה זה ליו מיועד למשחק כדורגל! לכו למגרש המיועד למשחק כדורגל! בלה בלה דה דה!".

אתמול: סיפרתי למישהו שהשתנתי בבריכה. אמרתי את זה בשקט אך אחראי הבטחון עדיין שמע וניסה להכריח אותי לעבור בדיקת שתן, התנגדתי ונמצאו עדים למעשה שלי. אני מכחיש, מתווכחים.

בורחים ממישהו בקומה שלישית של בית חשוך, נטוש או בבנייה. מגיעים לחלון ללא דרך מוצא, כול עומדים על אדן החלון ולא יודעים מה לעשות. פתאום אחת נופלת כמו קלף מבית קלפים, כמו אבן דומינו וצונחת למטה. עוד אחד עושה זאת ועוד אחד. פתאום אני למטה, ליד גדר הפח, ליד גופותיהם, מסתכל איך השאר נופלים למטה, צונחים, כמו חפיסת קלפים..