אני מרגיש מאוד מבולבל בקשר ללימודים בכל אספקט אפשרי - איך ללמוד, מה אני רוצה ללמוד, מתי ובאיזו מסגרת, והאם בכלל אני רוצה ללמוד משהו ואני צמא לידע כמו שאני רוצה לראות את עצמי. כבר יצא לי לחשוב על הנושא, וגם לכתוב עליו פוסט, ועדיין לא הגעתי להפנמה של אמת כלשהי. בכל מקרה, זהו זמן של הפסקה והתבוננות עצמית, כי אני אקח הפסקת לימודים של שנה, וכנראה אחזור ללמוד לקראת השחרור, ונראה איך יילך לי כשאני חופשי לגמרי ואין צבא על הראש במקביל ללימודים. בינתיים, אני אסכם לעצמי את המסקנות מהמבחן האחרון.

זה הקורס הראשון שלקחתי בחיים מחדש - גיאומטריה חישובית. בפעם הראשונה שלקחתי אותו, פשוט לא הצלחתי להכריח את עצמי ללמוד לא בזמן הקורס, ואפילו לא לקראת המבחן. משהו בי התנגד בכוח למאמץ לנסות וללמוד, ומצא דרכים יצירתיות ויעילות לשרוף את הזמן עד המבחן. אחרי תהליך מעצבן של ערעור כדי לא להכשל בקורס, קיבלתי ציון עובר בו, אבל ממש ממש לא מספק, אז החלטתי לקחת את הקורס מחדש, כדי להשקיע בו ממש, ולקבל ציון הולם, הרי אני כבר יודע את החומר ברמה מזערית כלשהי, אז לא אמורה להיות בעיה. אבל, נתקלתי באותה בעיה שנתקלתי בה כשלמדתי את הקורס בפעם הראשונה - לא הצלחתי להכריח את עצמי ללמוד לא בקורס, ולא במבחן. ההחלטיות שלי לבוא לכל הרצאה ולסכם אותה ולעבור אחרי זה על החומר גרמה הספיקה מילולית רק להרצאה הראשונה, ולאחר מכן לא הייתי באף הרצאה. גם למבחן לא הצלחתי ללמוד, בדיוק כמו בפעמים הקודמות. הייתה בחירה של 4 שאלות מתוך 6, ועניתי בצורה נכונה רק על אחת, אז יצאתי עם הרגשה שאקבל 25 במבחן, ואפילו לא כתבתי סיכום מבחן כהרגלי. להפתעתי, קיבלתי 75, מסתבר שהמרצה ממש נחמד ונותן ניקוד חלקי גם על שאלות שממש מחרבשים בהם בליל לא קוהרנטי של רעיונות לא מגובשים. החלטתי להסתכן ולנסות לגשת למועד ב' כדי לשפר את הציון, כי 75 זה לא ציון טוב לקורס שלוקחים בפעם השניה, וגם כי ממש נדפקתי בשכר לימוד עבור הקורס הזה בגלל ביורוקרטיה של האוניברסיטה שלא הבנתי את ההשלכות שלה לגבי מעבר מלימודי צבירה ללימודים מן המניין. מאוד פחדתי ששוב לא אצליח להכריח את עצמי ללמוד למבחן, ואכשל בקורס אחרי ארבעה מועדים.

בשביל ההכנה, לקחתי את כל חופשת סוכות ויומיים אחריה, וישר אחרי שהתפכחתי מחגיגות יום ההולדת שלי, התחלתי ללמוד בשיטתיות. היה יום שבו שיחקתי בהירוס עד שמונה בערב, ורק אחרי זה עברתי על הרצאה אחת, והיו עוד כמה וכמה ימים עם תפוקה מאוד חלקית ביחס למה שציפיתי מעצמי, אבל בסופו של דבר הצלחתי להתכונן בצורה סבירה יחסית. לדעתי, הגורמים לזה היו:

1. לקחתי הרבה מאוד זמן ללמוד מראש.
2. יש לי נטייה לוותר על יום לימודים כשאני שלא למדתי בחלק גדול מהתחלתו, ולהגיד לעצמי שאני אלך לישון מוקדם ומחר אלמד הרבה ובאינטנסיביות (שזה בעצם שילוב של דחיינות ופרפקציוניזם). הפעם החלטתי להתעלם מהנטייה הזו וללמוד ברגע שאני מתעשת מבזבוז הזמן, וזה באמת עזר לי ממש להתקדם בחומר הלימודי ולא לאבד את כל הימים שהקצבתי להכנה למבחן.
3. ההגיון אומר שצריך למזער את כמות הסחות הדעת, ולכן לא בא בחשבון לשהות הרבה זמן עם בת הזוג בזמן הכנה למבחן. הפעם התנגדתי להגיון הזה, ודווקא הזמנתי את לינה להיות אצלי במשך חופשת סוכות. שמתי לב שבימים שהיא הייתה כאן, למדתי הרבה יותר טוב, בזכות התמיכה שלה בי, בזכות זה שהיא הנעימה את האווירה מסביבי, וגם כנראה כי היה לי פחות נעים לבזבז זמן על שטויות לידה. גם לימדתי אותה לשחק בהירוס, ועצם זה שהיא שיחקה בזמן שלמדתי איכשהו סיפק את הצורך שלי לשחק במקום ללמוד בצורה מעוותת משהו. אני לא חושב שזה אומר שכדאי לבלות את כל זמן ההכנה למבחנים עם בן הזוג באופן גורף, אבל במקרה שלי ובנסיבות שלי, זה בטוח רועע איזשהו קבעון פרפקציוניסטי שגרם לי להתייאש מהמסגרת שבה אני לומד, וגם התמיכה שקלה הרבה יותר מהסחת הדעת, לאור המצב הלא מאוד מזהיר של היכולת והרצון שלי ללמוד בזמן האחרון.
4. בגלל שלקחתי הרבה מאוד זמן ללמוד מראש, גם הספקתי לפתור עם חבר מבחני דוגמה ולעבור על שיעורי הבית ביום האחרון לפני המבחן. לא היו תרגילים ממש דומים במבחן עצמו, אבל אני בהחלט חושב שהתרגול הכניס אותי לעניינים ולצורת המחשבה הנכונה.

עוד משהו ראוי לציון הוא שהתפתיתי ועישנתי בשלושה-ארבעה הימים האחרונים להכנה למבחן, כביכול כדי להפיג את המתח ולעזור לי להיות רגוע בהכנה. אולי זה היה נסיון לשחזר את האטמוספירה של ההכנה למבחן שבה כן הצלחתי להתרכז בימים עברו. בדיעבד, זה היה ממש מיותר וחבל לעשות את זה, כי זה גם גורם לי להרגיש רע כי זאת הכנעות לחולשה כלשהי, אשליה של תועלת בלי תועלת ממשית, פגיעה בגוף וזה גם גורם לרגשות אשם. נותר לי להתנחם בכך שאני לא חוזר לעשן בעקבות כך, כי היו מקרים שבהם ניצלתי תקופת מבחנים בתור תירוץ לחזור לעשן באופן קבוע.

בסופו של דבר, הייתי עצבני ונרגש מידי מכדי להרדם בלילה של המבחן, ואחרי 4 שעות שינה, נסעתי למבחן בדרכי חתחתים כדי לברוח מהפקקים של הבוקר. חבר נסע בדיוק באותו זמן ומאותה נקודת יעד, אבל הוא כן נסע דרך הפקקים, ככה שיכולתי להווכח שלא חסכתי זמן והגענו ממש באותו זמן לאוניברסיטה.

היו שתי שאלות על תכנות לינארי, וזה נושא שאני פחות בטוח בידע שלי בו, אז בחרתי לעשות את השאלות האחרות.

התחלתי מהשאלה השלישית, שהייתה וואריאציה על תאי וורונוי, היא הייתה ארוכה עם הרבה סעיפים, וסטודנטים בשמות כמו טפשוני ומבולבלית, אבל אני די בטוח בכל התשובות שלי לכל הסעיפים.

השאלה השישית הייתה שאלת המשך לשאלה השלישית, ודרשה הסבר יחסית מנפנף בידיים על המבנה של התאים החדשים שהוגדרו בשאלה (תאים של שני אתרים). כנראה בגלל מחסור בשינה, לא שמתי לב להגדרה המדוייקת של התא ולכן טעיתי ברוב התשובות לשאלות על המבנה שלו, אבל אני מאוד מקווה שהמרצה יתחשב בכך שאם להסתכל על ההגדרה בצורה שלי, אז ההבנה שלי של המבנה היא טובה והתשובות נכונות.

השאלה החמישית הייתה טיטוא ממש פשוט ומיקום נקודה פשוטים, וכעקרון היא אפילו לא דרשה טיטוא כשלעצמו, אבל עשיתי אותו בכל זאת לכל מקרה כדי לא להתחכם.

השאלה הראשונה הייתה על מציאת קמור בהנתן קבוצות סדורות\לא סדורות על מעגלים\מלבנים. לי ולחבר היה וויכוח לגבי האופן שבו נתון מלבן לא סדור, והנכונות של התשובות שלנו תלויה בתשובה לוויכוח הזה, אני די בטוח שאני צודק וצריך לפחות לעבור על כל הנקודות במלבן כדי לבודד את הנקודות הקיצוניות בכל צלע, אבל בכל מקרה לא ירדו על זה הרבה נקודות.

בסה"כ אני חושב שאקבל 75-95, תלוי עד כמה המרצה לא יאהב את התשובה שלי לשאלה השישית. בכל מקרה, זה יהיה שיפור של הציון הנוכחי, וסביר להניח שהשיפור יהיה משמעותי.

התערבתי על המבורגר עם החבר שהוא יקבל ציון גבוה יותר, אז בכל מקרה זה ווין-ווין D:

זהו הסוף של הפרק הזה בחיים שלי, בשנה הזו אני מאחל לעצמי להתייצב ולהתחזק סביב הגרעין של עצמי, לאהוב את עצמי הרבה יותר, להבין את עצמי ומה אני רוצה מהחיים, לחזק את הגוף, המוח והנפש, ואני גם מתכנן ללמוד באופן עצמאי ולשמור על כושר מחשבתי עד הלימודים. ואחרי השחרור, או לקראת השחרור, נראה מה היחס שלי לגבי המשך של התואר, אני ממש מקווה לטוב...