התחלתי להזניח את החלומות שלי וזה ממלא אותי בהרגשה של הזדמנות שפיספסתי כי היה לי חלום פשוט מדהים שלשום ולא טרחתי לרשום ועכשיו אני כמעט ולא זוכר כלום. סיפורי המלך ארתור, קאמלוט ומרלינים למיניהם הם טריילר של כיפה אדומה בהשוואה לחלום הזה! זאת הייתה אגדה ארוכה מאוד על שני אבירים שיצאו לבצע משימה כולשהי. אני רק זוכר איך הם עמדו ודיברו עם השומר של הנפחייה הקסומה בזמן שהנפח יצר בשבילם כלי נשק קסום ורב עוצמה. אני גם זוכר איך אחד מהם טיפס על מבנה עשוי רגלי עכביש צהובות שהגיע לאינסוף, אבל הוא עבר רק חצי מהמרחק עד הירח ונפל נפילה ארוכה למטה. הקטע היחיד שאני זוכר טוב זה שאחד מהם שחה באגם מלא מפלצות איומות, אך הייתה שם גם מן ציפור בגודל של פליקן, בצבע תכלת שמזכירה בצורה מוזרה דג. ככול שהמפלצת הייתה מחרידה יותר, כך היא פחדה יותר מהציפור הקטנה. האביר שחה וברח מהמפלצות (נחש ים, הידרה, ייצור כמו ההוא מהנוסע השמיני רק בצבעי סגול כחול, כולם בסדר גודל של 4 פילים בערך). הוא תפס את הרגליים של הציפור והיא סחבה אותו בתוך המים, כמו הסירות שעשועים האלה של הגלישה על המים. הוא נפנף בה והראה אותה לכל המפלצות והן ברחו והסתתרו. רק ההיא הסגולה כחולה עם השיניים הענקיות לא הצליחה לברוח כי היא הייתה הכי גדולה אז היא שכבה על הקרקעית וקצה הראש שלה בצבץ מן המים. הציפור ישבה עליה והתחילה לנוח. האביר יצא מן המים ופגש את השני וסיפר לו מה קרה, הראה לו את הציפור והמפלצת. האביר השני אמר שהוא מפגר וזה לא מפלצת אלא סתם אי. האביר הראשון צחק וקרא לציפור, כי הוא הספיק להתיידד איתה ולאלף אותה. המפלצת הפסיקה לפחד ויצאה מן המים והראתה את כל כולה. האביר השני קפא מפחד והראשון צחק.

היום התעוררתי מהחלום הבא: באתי אל בשמאק שמשום מה גר בקראוון (סמל של התת מודע לזה שהוא יושב כבר איזה חודש במעצר בית?? =). שם גיליתי שיש לו חברה יפיפיה, היא הייתה במקלחת. פתאום עבר לי בראש הבזק, מראה של כל הקראוון, מפוחם ומלא עשן, ואני, עם נשק שמפזר חשמל ליד הדלת של חדר האמבטיה, מנסה לרצוח אותה כי היא זאת שגרמה להרס, כי היא נורא מסוכנת, היא לא בת אנוש, מפלצת. שכבתי על הספה וניסיתי להרגע. היא יצאה מן המקלחת, הם נעמדו מעלי והתחילו להתנשק. לא ממש הזיז לי עד שהיא לפתע התחילה להשתין לי על הפרצוף! מיד קמתי וחשבתי איך לנקום על כזה עילבון. החלטתי לנסות לתלוש לה את השחלות או משהו והכנסתי לה חמש אצבעות לכוס. הן עברו נורא בקלות, גם כל היד נכנסה עד המרפק והרגישה שם חופשי, כמו בתיק. הבטתי בהם משתומם, הם חייכו ובשמאק חייך במן הבעה של: "רואה איזה חרוץ אני, עד כמה אני עובד קשה?". היה שם קצת לח ומחליק, העברתי את כף היד בכל הפנים וחשבתי שאין שם מקום לאיברים פנימיים!  מצאתי כמה חורים, הרבה יותר משניים. תפסתי אותם באצבעות ותלשתי את כל העסק החוצה. הוצאתי משהו שנראה כמו בלון גדול מפלסטיק, כזה בצבע עור בהיר. חשבתי שעכשיו הבטן שלה בכלל ריקה ועברה בי בחילה מהמחשבה. היא חייכה אלי, הפכה לגבר רזה ושעיר ובאותו קול שלא השתנה אמרה: "להוציא את זה נורא קל, עכשיו תנסה לדחוף את זה חזרה!" וקרצה לי. לא ממש רציתי לדחוף לרקטום של גבר בלון פלסטיק, אז זרקתי אותו על המיטה והתעוררתי.

מעכשיו אני מחזיר את מחברת החלומות מהקלסר שתשכב ליד המיטה, כמו פעם.