לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

חולני, כמו שאר העולם הזה.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2005

אבא נאצי מכה שנית (שלישית? רביעית? עע מתמטיקה)


אבא החליט שלשום שפלאפון זה דבר מיותר בשבילי כי הוא מבזבז את שנותיי הטובות בדיבורי סרק במקום שאני אלמד מתמטיקה! והרי גם בלי טלפון אפשר להפגש עם חברים (בימי הביניים גם טלפון בבית לא היה, אתה חושב שאנשים לא נפגשו אז אחד עם השני?) אז הוא החרים אותו והחביא אותו איפשהו בבית. הדחף הראשון שלי היה לצרוח עליו, אבל אז נזכרתי בעשרת הדברות (או שסתם נזכרתי שזה לא מועיל במיוחד בדרך כלל). אז חשבתי על רעיון יותר הגיוני: לקחת משהו כבד ולכוון לטלוויזיה ולהציע לאבא טרייד אין, כי אני ממילא לא רואה טלוויזיה והוא קצת מכור. אבל אז תיארתי לעצמי שזה יימשך במלחמה ארוכה ועיקשת של כיווני משקולות ועציצי בית לעבר המחשבים שלנו, השירותים (זה אני), האמבטיה (זה הוא) וויתרתי על הרעיון. אז חשבתי לפתוח בחיפוש מסיבי אחר מחבוא הפלאפון ברחבי הבית עם צעקות קינה : " הו יחזקאל חינני שלי! הו דימה תמים וחסר קליטה שלי! איה אתה?" אבל גם על זה וויתרתי, כי חשבתי לעצמי שהרי זה בעצם מה שחלמתי עליו הרבה זמן, להעלים את המנוול, והדבר היחיד שמנע ממני לעשות את זה היו דווקא ההורים כי ידעתי שהם יזיינו לי בשכל על זה שהם דואגים וצריכים להתקשר וחוייניה כזאת, אבל עכשיו משום שאבא עשה זאת בעצמו אז זה נחמד ביותר! תמיד הפלאפון שלי היה סמל לכמיהה לחיי חברה שאף פעם לא היו לי, הציפייה ארוכת השעות לצליל המנגינה המעצבנת שמתנגנת כשמישהו רוצה לשאול מתי אני אגיע לתרגול באנליזה נומרית. תמיד הוא היה הסמל המובהק לכך שתכונות אנושיות עלובות מונעות ממני להתעלות על עצמי, לגדול ולהתחזק, להקדיש לכך את כל זמני בלי שדעתי תוסח בשטויות חסרות המשמעות האלו. אז או שעכשיו אני באמת אתחיל בפרוגרס רצחני, או שאני פשוט אשתגע מבדידות ושיעמום וארוץ מקיר לארון וחזרה לקיר, מתנגח בהם בכל כוחי. אולי עדיין יש בזה משהו טוב כי אם להגיד בכנות מוחלטת אז אבא שלי לא בדיוק היטלר ראוי לשמו, אז אני מקווה שהמצפון שלו ייגרום לפחות לזה שהוא יתקין לי אינטרנט יותר מהר. הוא גם ככה מתכוון אבל הוא מהיר כמו אישה אסטונית עם תסמונת דאון אחרי נפילה של כמה קומות בחדר המדרגות, אז זה לוקח לו מלא זמן. אני מקווה שהידע שהוא גרם לי מועקה (אני משתדל להראות שאני נורא סובל, למרות שאין ממש הבדל בין חיי היומיום הרגילים) קצת ימריץ אותו והוא יהיה מהיר סתם כמו אישה אסטונית.

ויהיה נורא משעשע גם להדליק את הפלאפון ככה לקראת יום ההולדת העשרים שלי ולראות כמה מאות הודעות מאורנג' =)

נכתב על ידי sicksadworld , 18/3/2005 21:47  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי:  sicksadworld

בן: 37

תמונה




24,409
הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים , פילוסופיית חיים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לsicksadworld אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על sicksadworld ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)