| חולני, כמו שאר העולם הזה. |
| 7/2005
עכביש
עמדתי עם דימה במסדרון בכניסה לאחת מהספריות באוניברסיטה, היא לא נראתה מוכרת. הוא התווכח עם המרצה לגבי הציון ואני חיכיתי לו. שמתי לב שלאורך המסדרון רצ עכביש ענקי, עם רגליים ארוכות ודקיקות וגוף כמעט כדורי, בקוטר של 10-15 ס"מ, בצבע לבן מלוכלך עם נקודות שחורות קטנות פזורות במקריות. העכביש רץ הלוך ושוב, כאשר המסלול שבו הוא רץ מתקרב לאט לאט אלי. חשתי אי-נוחות והתקרבתי לדימה והמרצה שעמדו מעבר לפינה. העכביש התאים את מסלולו למקום החדש שלי ושוב החל להתקרב. שאלתי את דימה אם הוא ראה את העכביש ומה לעזאזל הוא עושה פה ומה צריך לעשות איתו. הוא ענה שאני אבעט בו, הוא כבר בעט בו כמה פעמים מסתבר והוא עף כל הזמן והחליט שנמאס לו מדימה והוא ייטפל אלי. כשהעכביש התקרב אלי יותר מידי לטעמי, בעטתי בו, הוא עף עשרה מטרים אחורה ואז רץ אלי חזרה, כבר בלי להסוות את עצמו בריצה הלוך ושוב לאורך המסדרון. ככה זה חזר על עצמו כמה פעמים, ואז שמתי לב שהעכביש נעלם. נשמתי לרווחה, אבל אז פתאום שמתי לב לכדור כתום זוהר קטן, בקוטר ס"מ או שניים, שעף במהירות על כנפיים דומות לכנפיי זבוב גדולות. הבנתי שזה מה שהעכביש הפך אליו. הדבר עף אלי ועכשיו היה יותר קשה להלחם בו, נתתי לו מכות עם כפות הידיים כמו עם מחבט טניס שולחן וככה הכדור עף ואז חזר אלי בעקשנות. פתאום העכביש נכנס לי לפה. ישר ירקתי את הכדור הכתום, אך הכנפיים נתלשו ונשארו אצלי בפה, והתחלתי להוציא אותן. היה להן מרקם סיבי דוחה שהזכיר משהו נרקב, וטעם חמצמץ-מר דוחה שאיתו התעוררתי בבוקר.
| |
| כינוי:
sicksadworld בן: 37 תמונה |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
