לא הייתה לי אפשרות לפרסם פוסט במהלך כל השבוע, האירועים הבנאליים בחיי נערמו אחד על השני בזיכרוני, אז תתכוננו לפוסט ארוך ומשעמם.

התעוררתי לי בבוקר יום שישי בשעה מוקדמת להפליא כדי לא לפספס את ההסעה החינמית לבצפר של ידידי. הגעתי לתחנה מוקדם מידי, האוטובוס איחר. החלטתי ללכת להשתין כדי שהאוטובוס יגיע יותר מהר. כמובן שחבריי צעקו לי שהאוטובוס מגיע בדיוק כשזרם השתן החל לזרום לו מאיבר מיני. כאשר הגענו לבצפר, התגלה שהמנהל שמכיר את כל תלמידי בית-הספר עומד ליד שער הכניסה ועושה סלקציה, למי מגיע לחגוג את חג הפורים בבית-ספר נפלא זה. הוא שלח אותי ואת לאון, ידידי מבית-הספר לשעבר שלי, על האוטובוס שיחזיר אותנו לביתנו לוד. הנהג ריחם עלינו והוריד אותנו ליד בית-הספר, שם פגשנו את ידידנו ליבן, שהוא מטאליסט גרוזיני גבוה ומסיבי עם אפרו ענקי ועם נטייה לפאנקיסטיות.טיפסנו על הגדר לתוך בית-הספר (היה נחמד לראות את מסת גופו של ליבן, השקולה ל110 ק"ג מתכת עוברת לה מעל לגדר). שם פגשנו את פיין, פריק-מטאליסט-טרו-בלאק-גרים-איוול-מורנפול קשוח (טוב, לא בדיוק)! שם האכילה אותנו פרה נחמדה בחטיפים למיניהם, פגשנו שנדרה שעושה מיאו מגניב-חמוד-קשוח-טרו-בטירוף, פגשנו נטפה עם ארנב שנופלים לו המעיים ותקוע לו גזר ענק ברקטומו המדמם, ניצודנו ע"י אחראי המשמעת, אך הצלחנו להתחמק, הצלחתי להשתין כששני אנשים עומדים מאחורי גבי (באופן כללי יש לי בעיה עם זה). אחרי נסיעה משועממת בבצפר נסעתי הבייתה וכל השאר נסעו למסיבה מגניבה ברחובות, שהוריי לא הרשו לי ללכת אליה, כי יש לי רק שלוש חודשים להתכונן לבגרויות!

באתי הבייתה וישבתי ללמוד ווקטורים עם פרצוף עצוב במיוחד. הוריי ראו את סיבלי הרב, ריחמו עלי והפרידו ביני לווקטורים האהובים עלי ושלחו אותי ליומולדת באמצע שומקום (חורשה זעירה ליד גבולותיה של העיר רחובות). היה די נחמד: מדורה, אוכל טעים, וודקה לא זולה יותר מידי. הכרנו שם דשה פריקית-אפלה-קשוחה-שכמעט-גרמה-לחבר-לשעבר-שלה-להתאבד ואת חבר שלה, שהוא ניצן, פריק-משוגע-עם-סכין-על-היד-וחולצה-ומסכה-פריקיות-של-סליפנוט. קשוח!

 ניצן היה מהאנשים שאין להם שום קשר לתרבות הרוסית, אך עדיין הוא דובר רוסית ברמה של אלכוהוליסט-פרולטריון רוסי ממוצע! מקס הסיע אותנו הבייתה, בעודו לא רואה כלום דרך השמשה שהבל-פיותנו הצטבר עליה.

ביום שני נסעתי לזרובבל לעזור להתכונן לבחינה באינפי2, אך לא היה מספיק זמן כי הייתי צריך ליסוע לראשון לשחק ביליארד עם חברי לכיתה לשעבר שלא יכלו לעשות זאת מאוחר מספיק. במבט אחורה, עדיף שהייתי נשאר אצל זרובבל. אני אף פעם לא מבין שאני הולך לעשות טעות, אני מבין את זה רק בדיעבד. פגשתי אחר-כך את פרה וישבנו איתה ועם חבר לכיתה לשעבר בתחנה. נרקומן אחד התחיל לבקש מאיתנו כסף (צריך ליסוע לשדרות, דודה שלו מתה! את הסיפור הזה עוד לא שמעתי!). החבר, שלומד בכיתה מדעית, נתן לו 7.5(!!!) שקלים, היה נתתי לו עשר אגורות או משהו כזה, הוא המשיך לבקש ואמר שהכרטיס נסיעה עולה 12 שקלים והוא צריך עוד. בזמן הוויכוח האינטלגנטי הזה הופיעה המשטרה וביקשה מהנרקומן תעודת זהות וגם מאיתנו באותה הזדמנות. ואנחנו ישבנו עם משקה אלכוהולי במקום ציבורי ואין לנו 18! אבוי! למזלנו, היו לנו תעודות סטודנט, שהראנו לשוטר. הנרקומן היה ממש קרצייה, הוא המשיך לבקש כסף בזמן שהשוטר בדק תעודות זהות (הסתכל עליהן במשך כמה דקות בלי לעשות אף תנועה עם פרצוף לא איטלגנטי במיוחד). על אף שאני אדם רגוע יחסית, התחלתי לקלל אותו בקללות רוסיות שפלות, האנשים מסביב הסתכלו עם הבעת פנים של "מה אתה צועק עליו, הוא מילא מסכן, עוד חסר לו שייצעקו עליו!". הגיע הזמן לעוד מבול נוח. או שואה.

אתמול הייתה לנו מסיבה פריקית: שמענו מוזיקה פריקית (Geasa,Befrost ועוד להקות עם שמות מוזרים שקשה להיזכר בהם), הרבצנו אחד לשני עם נעליים, עשינו פוגו-מעלית (שזה פוגו במעלית), עשינו פוגו-מיסדרון (שזה פוגו במסדרון צר. שעשוע לשני אנשים, שדוחפים אחד את השני לרוחבו של המסדרון), דיברנו דרך צילינדר פרוותי (כלי מצויין לאנשים שרוצים להדבר בדיסקרטיות במסיבה הומת אנשים), ראינו סרט מצחיק מאוד (My bosses' daughter(, שתינו גלנטביין (יין רותח עם תבלינים) ששמו בו הרבה יותר מידי סוכר, שתינו ברנדי (פו בליה!), פיין כל הזמן קרא לאלכס הומו כי הוא שומע Manowar. אלכס אמר שפיין מגעיל וביאקה ושיפסיק למשוך את כל השמיכה לעצמו.

שבוע חרא.