אני זוכר את החלום הזה בצורה נורא עמומה וחבל.

כאשר הייתי בחוץ, פתאום צצו לפני שני ענקים, שניהם בבגדים בינימיים גסים ופרימיטיביים. אחד מהם היה גבוה, בעל שיער ארוך, שחור כעורב מעורב עם שיער שיבה, חסר עין שמאל, פניו די רזים ומקומטים. הוא שידר הוד רגוע, עוצמה שקטה וחוכמה אינסופית, הרגשתי לידו כמו פעוט קטן חסר שכל. בידיו היה שרביט עץ מגולף ביד אמן, שערו קשור בסרט עור על המצח. השני היה קצת יותר נמוך מהראשון, אבל יותר מאסיבי ורחב בכתפיו. שיערו ארוך, בצבע בלונד כהה, שרוף בשמש. על גופו שיריון עור, בידו הימנית חרב דו-צדדית רחבה וארוכה במיוחד עם ניצב מגולף במין ספירלה כזאת. בידו השמאלית היה מגן עץ עגול עם מעגל של דוקרנים מתכתיים ודוקרן גדול במיוחד באמצע. הוא הקרין עוצמה וכוח פראיים ובלתי ניתנים לשליטה. ברור היה שהוא ישמיד כל יצור שיעמוד בדרכו, גם אם זה יהיה השטן בכבודו ובעצמו. ישר הבנתי שהראשון הוא אודין והשני הוא ת'ור, וכך גם התברר בהמשך השיחה. אודין הגיע על סוס בצבע חום כהה ות'ור הגיע על מין חיה שעשויה כולה אש ולהבות, ספק סוס ספק זאב פרעי. הם אמרו שהם נענו לתפילתי הנואשת והגיעו מארצם הצפונית הקרה עד לפה כדי לעזור לי. אודין נתן לי מחוכמתו האינסופית שקיבל בעד עינו ות'ור נתן לי חלק מכוחו הפראי ונחישותו הנועזת.

בעע הלוואי. =\