| חולני, כמו שאר העולם הזה. |
| 4/2007
קרנף תת-מימי
קפצתי בין אינספור רציפים של רכבת תחתית, ממש מעל פסי הרכבת, הרכבות הגיעו ועזבו בתדירות ומהירות מסחררת, הרגשתי את ההמון מתערבל סביבי כמו נחיל דבורים, כמו תרבית של חיידקים, כולם זרים ומנוכרים. ידעתי שאני צריך להרוג מישהו, והייתי נורא נבוך ומבולבל מכך, אף פעם לא לקחתי חיי אדם.
צללנו בתוך המים הצלולים והעמוקים של האגם, חוקרים בסקרנות את העולם החדש והרבגוני סביבנו. ראינו עדר של צבים שוחים באיטיות סביב קרנף ענקי שישב על קרקעית האגם. לפתע הקרנף החל לצוף כלפי מעלה, והסתכל סביבו בסקרנות של יצור שזה הרגע הקיץ משנתו. חרדה תקפה אותי, שכן היצור היה בעל מימדים עצומים, בגודל של אחד מהדינוזאורים הצימחוניים הקדמונים, למרות שנוצר לי הרושם שהוא לא מתנגד לסעוד בבשר חי מידי פעם. שחיתי אל עבר החוף ויצאתי מן המים. קראתי לה לבוא איתי, אך היא אמרה עם חיוך שאין מה לפחד מהקרנף. הקרנף צף מעל לפני המים, יצא עם חצי גופו ממי האגם, ושאג. שאגה זו נשמעה כאילו היא בוקעת ממתחת לפני האדמה, צעקת הארץ עצמה, מלאה הוד ומלכותיות, מטילה עלי יראה קדושה, מעבירה בי רטט נעים ומרגיע, היער כולו סופג את כוח גלי הקול שאפפו אותו, כולו מקרין אור ירוק ורך. הרגשה נפלאה אפפה אותי, עתה אני יודע מה עלי לעשות.
(הערה ללושה: בפעם הבאה תעשה את מה שאתה יודע שעליך לעשות, ולא רק תחלום על זה)
| |
| כינוי:
sicksadworld בן: 37 תמונה |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
