| חולני, כמו שאר העולם הזה. |
| 8/2004
המבוך
עוד חלום בלהות שאני כמעט ולא זוכר חוץ משתי סצנות. בראשונה אני ועוד מישהו רצים במבוך. מה שמייחד את המבוך זה שאם מפספסים פנייה, אז כשחוזרים במקום הפנייה הזאת מופיע מבוי סתום. שוררת הרגשת פאניקה נוראית והרגשת חוסר מוצא ואימה שעכשיו יתפסו אותנו. הרצפה והקירות בנויים ממרצפות חלקות מלבניות מאבן לבנה. פתאום אנחנו מוצאים את עצמנו במסדרון רחב, כולו לבן מזהיר, עם חלונות ענקיים וווילונות לבנים. המכשפה (שרדפה אחרינו) הייתה שם, השיגה אותנו. הבנתי שאנחנו לא יכולים לעשות יותר כלום, ופתאום הפאניקה עברה ונרגעתי לגמרי. המכשפה ניסתה לעשות לנו משהו, אבל היא הייתה נורא איטית, ואני ניצלתי את הזמן והתחלתי להביא לה מכות בזרוע. היא התנפחה, נהייתה שחורה. היא התפתלה מכאבים ונוזל שחור התחיל לזרום לה מהפצע. הוא נקווה בשלולית מתחת לרגליה, הצטבר והפצע הלבין. (המכשפה הייתה בעצם חברה לשעבר שלי עם שד שהשתלט עליה). השלולית הפכה למין מפלצת שחורה, לשד, בנויה מנוזל דמוי נפט, מין שדון בצורת גרגוליה כזה. איימתי עליה עם אגרוף והיא ברחה לה..
| |
| כינוי:
sicksadworld בן: 37 תמונה |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
