אני לא זוכר הרבה ומה שאני זוכר נורא מקוטע כי עד שהמחשב נדלק שכחתי כמעט הכול. רואה מין גבעה ענקית, בגודל של הר אבל עדיין גבעה משום שהיא כולה חלקה ומכוסה דשא. בעצם, כל האזור השטוח לחלוטין מסביב לגבעה מכוסה מאופק עד אופק באותו דשא ירקרק. בגבעה יש פתח בגובה של בערך 10 מטר ורוחב של 5 מטר. קצוות הפתח מכוסים אבן אפורה ומעוטרת רונות שלא הצלחתי לזהות. אני נכנס לפתח ונעלם בחשיכה.

אני נמצא בבית ריק, כולו בצבע בז', הווילונות שגם הם בצבע בז' זזים מהרוח ולמשהו זה גורם לי להרגיש שלא בנוח ואני מתחיל להתרוצץ בכל רחבי הבית, מחפש יציאה.

ישנתי באותו בית עם קרובי משפחה מרוסיה והיו להם ילדים קטנים, מעצבנים ולא מוכרים.

ישנו עם אצ'קו וסוניה באותו בית ובבוקר אכלנו אולדושקי עם ההורים שלה.

אנחנו נוסעים באוטובוס מוזר לטיול שנתי, אני יושב מקדימה ויש שם פינת עזרה ראשונה שכתוב שם שאסור לנשק להמצא קרוב יותר מ15 מטרים לפינה. אני אומר לאצ'קו בצחוק שייצא החוצה עם הרובה שלו. הרופא והאחות כועסים וסוגרים את הפינה במין דלת מחליקה. כל הדברים שלהם נשארים מבחוץ ואני לוקח שני זוגות של פינצטות עטופים בשקית ושם בכיס המעיל באומרי שעוד נזדקק לכאלה.

אני נכנס לביתן של בריכת צלילה. יש שם אפשרות לצלול עם בלון חמצן וסירה או לצלול עם מזרן אוויר (??). אין לי גרוש (כמו תמיד!) אז אני יושב עם איזו משפחה על הספות שמחכה לתור. הספות נמצאות במים רדודים מאיזושהי סיבה, כנראה כדי לשמר את האווירה ה"מימית" של המקום. הילד הולך לעשות מהאוכל שהוא אוכל סנדוויץ' ושואל אם מישהו רוצה חתיכה אחרונה, אז אני לקחתי.

יש לנו ליד הבית מכולת וקיוסק ליד. הקיוסק תמיד נסגר, מחליף בעלים והמכולת לא כי העסקים שם הולכים טוב. באתי למכולת לקנות משהו והתברר שהיא נסגרה! נורא הופתעתי והתחלתי להקיף את הבניין. ראיתי ששמו בפינה את מכונות הממתקים ויש שם שומר. אני עובר ליד והוא בדיוק יוצא משם. אני עושה את עצמי כאילו שכחתי משהו וחוזר לפינה ומוציא מלא ממתקים די מחליאים בצבעים חמים (טוב אני ממהר שלא ייראו את זה). אני חופן ערימה ענקית שלהם ביד והולך בבוץ וקולט שאני יחף. אני הולך ברחובות מכוערים מלאי בוץ בין קרוואנים וצריפים מפח ובכלל לפעמים חוי יגו זנייט שטו ולא בית. יש מלא אתיופים מסתובבים ברחובות ורק אתיופים וזה מפחיד אותי כי אני הלבן היחיד שמתהלך ברחובות. פתאום אני קולט שאני באשדוד(??) ולא מבין איך המכולת והקיוסק שליד הבית שלי הגיעו לשם..

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

אוף אבא מעצבן, עובד כל יום כל היום על המחשב ואני ליו יכול לכתוב =\ היום תפסתי רגע שהוא הלך לחרבן והשתלטתי =))

שלשום יצאתי למרפסת לעשן ולשמוע מוזיקה ושכחתי לנעול את הדלת. בזמן שאני שומע מוזיקה פתאום אני קולט את אבא שלי נכנס ומסתכל במבט מזרה אימה על החפיסה שלי ועל הוואנבי מאפרה שלי. הוא יצא, התקלחתי(!!הא!) ויצאתי וחשבתי שהוא יזיין לי שוב את השכל כמו תמיד על זה שהוא שונא כשאני מעשן בבית (איזה בבית זה במרפסת, זה יותר בחוץ מבבית!). אבל אבא התחיל משום מה שיחה בנושא חינוך מיני. =\\ חחחח התחלתי לכתוב את כל השיחה ואז קלטתי שמישהי מסויימת עלולה מאוד מאוד להעלב על דברים שאמרתי לאבא =)) אז אני אסכם את השיחה במשפטים הכי מפחידים: "מה אתה לא אוהב כוס שעיר? כוס שעיר מעיד על בגרות מינית!", "מה אתה לא אוהב לבחון את הפרטים האנטומיים? מה, עדיף כשיש קוו קטנטן כמו פתח תיבת דואר וזהו??". אמא נכנסה ואמרה שאם השכנה שלנו הייתה קצת יותר צעירה אז... בעעעע היא בת איזה שישים ומשהו והיא מפחידה אותי!!!!! אוף איתם.

אחרי הבגרויות התחלתי לחשוב ש85 אצלי זה ציון קבוע ולא חשוב כמה אשתדל, זה מה שאני אקבל +- 3 נקודות. זה די מוריד את המוטיבציה והביטחון העצמי =\ אבל אתמול גיליתי שקיבלתי 98 במועד ב' בבדידה, אז אני יכול אם אני קצת משתדל, אחרי הכול!

בזמן האחרון אני כל הזמן אומר "חרול!" (קוץ) בבית וכבר נמאסתי על ההורים עם זה אבל זה כזה מצחיק!!!

זה כזה שולט לרצוח עם סכין חתיכות קרח בתוך מרק קפוא שמתחמם על הגז!

זה כזה שולט לשים את הברכיים מתחת לחולצה ולראות איך השיערות על הרגליים מזקרות להן מהחולצה! =))

יש בפלאפון שלי אפשרות לעשות מה שרוצים בזמן השיחה אז לא מזמן התכתבתי עם סבטה בזמן שמישהי זיינה לי את השכל. אוף כל כך מעצבן, אני רוצה לפרט אבל אם מישהו יקרא פה ויספר לה לא יהיה לי נעים במיוחד.

אתמול כשהלכתי לישון היו השמיים בצבע אדום. חשבתי שהאל מדמם ונרדמתי.