בכיתה מוארת שבה הכיסאות עומדים בצורת ריבוע בחור ארוך שיער מעביר שיעור גיטרה למתחילים. כל התלמידים שלו מורכבים מערביות מכוסות בגדים ערביים מכוערים שחושפות בדיוק את הפרצופים הקופיים המכוערים והנחותים שלהם. הוא מסביר להן איך לכוון גיטרה ואחת מהן מרימה את החצאית ומתחילה לאונן. האחרות מצטרפות אליה. הבחור נבוך, אבל ממשיך להסביר בגמגום. הן לא מפסיקות עם זה, מתחילות לגנוח (הזוועה!!) וכולן גומרות ברגע אחד בדיוק כשהוא מסיים להסביר את הנושא וכולן מוחאות כפיים.

אני הולך לי ועולה על גבעה ירוקה ושוממת. היא מלאה דשא קצרצר וירוק בגוון מאוד עמוק. הכול מסביב מוקפות בגבעות זהות לחלוטין ובעמקים ביניהן. נמאס לי לעלות על הגבעה אז אני מרים את יד שמאל ומופיע על הגבעה פס לבן שמתחיל מתחת לרגליי ועולה על הגבעה. אני מרים את יד ימין והוא הופך לשביל מוגבה בנוי מאבן לבנה, כמו מיניאטורה של החומה הסינית אם לשטוף אותה עם אקונומיקה =) אני עולה עליו והולך למעלה. אני מגיע לחוף הים עם דובי ביד ימין. פוגש את סבטה ואת אמא שלה (גרר =) אומר להן שלום, אמא שלה הולכת לאנשהו ואני תופס את השיער של סבטה ביד שמאל וממשיך ללכת בשביל. איכשהו השיער שלך נהיה נורא ארוך כך שאני מחזיק את השיער שלה והיא הלכה אחרי אמא ואני בקושי רואה אותה, אך עם זאת אני מרגיש שהיא עדיין לידי. השביל נכנס לתוך הים, אני מוציא את הפלאפון והסיגריות מהכיסים ושם בגיגית כחולה. מגיע לסוף השביל, המים עמוקים מסביב, נורא צלולים ובעלי גוון עמוק של כחול כהה. אני קופץ ראש אל תוך המים, מגיע עד לקרקעית ואז צולל החוצה. כמעט נחנק עד שאני יוצא מהמים כי צללתי עמוק. כל הזמן שאני במים יש לי צלילים באזניים שמזכירים מנגינת פעמונים קסומה, כנראה בגלל המים שמחלחלים לאוזניים.

אני יוצא מהמים ומתקרב לכיור ואבא אומר לי לא לפזר כל מקום שיער, אלא לאסוף אותו בכיור (הוא באמת אמר לי משהו כזה כי נושר לי מלא שיער אז הוא אמר לי להסתרק כל בוקר מעל האמבטיה או משהו כזה)

שוב אני לא זוכר כמעט כלום בגלל השעון המעורר =\