|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
גיאומטריה חישובית
אני מרגיש מאוד מבולבל בקשר ללימודים בכל אספקט אפשרי - איך ללמוד, מה אני רוצה ללמוד, מתי ובאיזו מסגרת, והאם בכלל אני רוצה ללמוד משהו ואני צמא לידע כמו שאני רוצה לראות את עצמי. כבר יצא לי לחשוב על הנושא, וגם לכתוב עליו פוסט, ועדיין לא הגעתי להפנמה של אמת כלשהי. בכל מקרה, זהו זמן של הפסקה והתבוננות עצמית, כי אני אקח הפסקת לימודים של שנה, וכנראה אחזור ללמוד לקראת השחרור, ונראה איך יילך לי כשאני חופשי לגמרי ואין צבא על הראש במקביל ללימודים. בינתיים, אני אסכם לעצמי את המסקנות מהמבחן האחרון. זה הקורס הראשון שלקחתי בחיים מחדש - גיאומטריה חישובית. בפעם הראשונה שלקחתי אותו, פשוט לא הצלחתי להכריח את עצמי ללמוד לא בזמן הקורס, ואפילו לא לקראת המבחן. משהו בי התנגד בכוח למאמץ לנסות וללמוד, ומצא דרכים יצירתיות ויעילות לשרוף את הזמן עד המבחן. אחרי תהליך מעצבן של ערעור כדי לא להכשל בקורס, קיבלתי ציון עובר בו, אבל ממש ממש לא מספק, אז החלטתי לקחת את הקורס מחדש, כדי להשקיע בו ממש, ולקבל ציון הולם, הרי אני כבר יודע את החומר ברמה מזערית כלשהי, אז לא אמורה להיות בעיה. אבל, נתקלתי באותה בעיה שנתקלתי בה כשלמדתי את הקורס בפעם הראשונה - לא הצלחתי להכריח את עצמי ללמוד לא בקורס, ולא במבחן. ההחלטיות שלי לבוא לכל הרצאה ולסכם אותה ולעבור אחרי זה על החומר גרמה הספיקה מילולית רק להרצאה הראשונה, ולאחר מכן לא הייתי באף הרצאה. גם למבחן לא הצלחתי ללמוד, בדיוק כמו בפעמים הקודמות. הייתה בחירה של 4 שאלות מתוך 6, ועניתי בצורה נכונה רק על אחת, אז יצאתי עם הרגשה שאקבל 25 במבחן, ואפילו לא כתבתי סיכום מבחן כהרגלי. להפתעתי, קיבלתי 75, מסתבר שהמרצה ממש נחמד ונותן ניקוד חלקי גם על שאלות שממש מחרבשים בהם בליל לא קוהרנטי של רעיונות לא מגובשים. החלטתי להסתכן ולנסות לגשת למועד ב' כדי לשפר את הציון, כי 75 זה לא ציון טוב לקורס שלוקחים בפעם השניה, וגם כי ממש נדפקתי בשכר לימוד עבור הקורס הזה בגלל ביורוקרטיה של האוניברסיטה שלא הבנתי את ההשלכות שלה לגבי מעבר מלימודי צבירה ללימודים מן המניין. מאוד פחדתי ששוב לא אצליח להכריח את עצמי ללמוד למבחן, ואכשל בקורס אחרי ארבעה מועדים.
בשביל ההכנה, לקחתי את כל חופשת סוכות ויומיים אחריה, וישר אחרי שהתפכחתי מחגיגות יום ההולדת שלי, התחלתי ללמוד בשיטתיות. היה יום שבו שיחקתי בהירוס עד שמונה בערב, ורק אחרי זה עברתי על הרצאה אחת, והיו עוד כמה וכמה ימים עם תפוקה מאוד חלקית ביחס למה שציפיתי מעצמי, אבל בסופו של דבר הצלחתי להתכונן בצורה סבירה יחסית. לדעתי, הגורמים לזה היו:
- לקחתי הרבה מאוד זמן ללמוד מראש.
- יש לי נטייה לוותר על יום לימודים כשאני שלא למדתי בחלק גדול מהתחלתו, ולהגיד לעצמי שאני אלך לישון מוקדם ומחר אלמד הרבה ובאינטנסיביות (שזה בעצם שילוב של דחיינות ופרפקציוניזם). הפעם החלטתי להתעלם מהנטייה הזו וללמוד ברגע שאני מתעשת מבזבוז הזמן, וזה באמת עזר לי ממש להתקדם בחומר הלימודי ולא לאבד את כל הימים שהקצבתי להכנה למבחן.
- ההגיון אומר שצריך למזער את כמות הסחות הדעת, ולכן לא בא בחשבון לשהות הרבה זמן עם בת הזוג בזמן הכנה למבחן. הפעם התנגדתי להגיון הזה, ודווקא הזמנתי את לינה להיות אצלי במשך חופשת סוכות. שמתי לב שבימים שהיא הייתה כאן, למדתי הרבה יותר טוב, בזכות התמיכה שלה בי, בזכות זה שהיא הנעימה את האווירה מסביבי, וגם כנראה כי היה לי פחות נעים לבזבז זמן על שטויות לידה. גם לימדתי אותה לשחק בהירוס, ועצם זה שהיא שיחקה בזמן שלמדתי איכשהו סיפק את הצורך שלי לשחק במקום ללמוד בצורה מעוותת משהו. אני לא חושב שזה אומר שכדאי לבלות את כל זמן ההכנה למבחנים עם בן הזוג באופן גורף, אבל במקרה שלי ובנסיבות שלי, זה בטוח רועע איזשהו קבעון פרפקציוניסטי שגרם לי להתייאש מהמסגרת שבה אני לומד, וגם התמיכה שקלה הרבה יותר מהסחת הדעת, לאור המצב הלא מאוד מזהיר של היכולת והרצון שלי ללמוד בזמן האחרון.
- בגלל שלקחתי הרבה מאוד זמן ללמוד מראש, גם הספקתי לפתור עם חבר מבחני דוגמה ולעבור על שיעורי הבית ביום האחרון לפני המבחן. לא היו תרגילים ממש דומים במבחן עצמו, אבל אני בהחלט חושב שהתרגול הכניס אותי לעניינים ולצורת המחשבה הנכונה.
עוד משהו ראוי לציון הוא שהתפתיתי ועישנתי בשלושה-ארבעה הימים האחרונים להכנה למבחן, כביכול כדי להפיג את המתח ולעזור לי להיות רגוע בהכנה. אולי זה היה נסיון לשחזר את האטמוספירה של ההכנה למבחן שבה כן הצלחתי להתרכז בימים עברו. בדיעבד, זה היה ממש מיותר וחבל לעשות את זה, כי זה גם גורם לי להרגיש רע כי זאת הכנעות לחולשה כלשהי, אשליה של תועלת בלי תועלת ממשית, פגיעה בגוף וזה גם גורם לרגשות אשם. נותר לי להתנחם בכך שאני לא חוזר לעשן בעקבות כך, כי היו מקרים שבהם ניצלתי תקופת מבחנים בתור תירוץ לחזור לעשן באופן קבוע.
בסופו של דבר, הייתי עצבני ונרגש מידי מכדי להרדם בלילה של המבחן, ואחרי 4 שעות שינה, נסעתי למבחן בדרכי חתחתים כדי לברוח מהפקקים של הבוקר. חבר נסע בדיוק באותו זמן ומאותה נקודת יעד, אבל הוא כן נסע דרך הפקקים, ככה שיכולתי להווכח שלא חסכתי זמן והגענו ממש באותו זמן לאוניברסיטה.
היו שתי שאלות על תכנות לינארי, וזה נושא שאני פחות בטוח בידע שלי בו, אז בחרתי לעשות את השאלות האחרות.
התחלתי מהשאלה השלישית, שהייתה וואריאציה על תאי וורונוי, היא הייתה ארוכה עם הרבה סעיפים, וסטודנטים בשמות כמו טפשוני ומבולבלית, אבל אני די בטוח בכל התשובות שלי לכל הסעיפים.
השאלה השישית הייתה שאלת המשך לשאלה השלישית, ודרשה הסבר יחסית מנפנף בידיים על המבנה של התאים החדשים שהוגדרו בשאלה (תאים של שני אתרים). כנראה בגלל מחסור בשינה, לא שמתי לב להגדרה המדוייקת של התא ולכן טעיתי ברוב התשובות לשאלות על המבנה שלו, אבל אני מאוד מקווה שהמרצה יתחשב בכך שאם להסתכל על ההגדרה בצורה שלי, אז ההבנה שלי של המבנה היא טובה והתשובות נכונות.
השאלה החמישית הייתה טיטוא ממש פשוט ומיקום נקודה פשוטים, וכעקרון היא אפילו לא דרשה טיטוא כשלעצמו, אבל עשיתי אותו בכל זאת לכל מקרה כדי לא להתחכם.
השאלה הראשונה הייתה על מציאת קמור בהנתן קבוצות סדורות\לא סדורות על מעגלים\מלבנים. לי ולחבר היה וויכוח לגבי האופן שבו נתון מלבן לא סדור, והנכונות של התשובות שלנו תלויה בתשובה לוויכוח הזה, אני די בטוח שאני צודק וצריך לפחות לעבור על כל הנקודות במלבן כדי לבודד את הנקודות הקיצוניות בכל צלע, אבל בכל מקרה לא ירדו על זה הרבה נקודות.
בסה"כ אני חושב שאקבל 75-95, תלוי עד כמה המרצה לא יאהב את התשובה שלי לשאלה השישית. בכל מקרה, זה יהיה שיפור של הציון הנוכחי, וסביר להניח שהשיפור יהיה משמעותי.
התערבתי על המבורגר עם החבר שהוא יקבל ציון גבוה יותר, אז בכל מקרה זה ווין-ווין D:
זהו הסוף של הפרק הזה בחיים שלי, בשנה הזו אני מאחל לעצמי להתייצב ולהתחזק סביב הגרעין של עצמי, לאהוב את עצמי הרבה יותר, להבין את עצמי ומה אני רוצה מהחיים, לחזק את הגוף, המוח והנפש, ואני גם מתכנן ללמוד באופן עצמאי ולשמור על כושר מחשבתי עד הלימודים. ואחרי השחרור, או לקראת השחרור, נראה מה היחס שלי לגבי המשך של התואר, אני ממש מקווה לטוב...
| |
ניתוח אלגוריתמים
מזמן לא פירסמתי פוסטים בקטגוריה הזו, אבל גם לא הרבה השתנה מאז. למדתי אל המבחן בעיקר אתמול ובבוקר באוטובוס בדרך אליו, שוב לא עברתי על כל החומר טוב וכמעט בכלל לא תירגלתי. גם הרגשה לא טובה בבטן על הבוקר לא נעלמה מאז הפעם האחרונה, ובאמת שכמעט כלום לא השתנה. השינוי היחיד היה שדאגתי לא לשתות בכלל שעתיים לפני המבחן, וגם במבחן לאכול פירות במקום לשתות, וחסכתי לעצמי את הריצות המרובות לשירותים והמבוכה לפני הבוחנות.היו כמה הבדלים מפעם בכל המסגרת - כמות החומר שהייתי צריך לדעת הייתה קטנה בהרבה, אבל זאת גם הייתה הפעם הראשונה שהייתי צריך ללמוד על חשבון החופש שלי, על חשבון הזמן החופשי שלי, ולא בתור ההתעסקות והדבר העיקרי שאני עושה. ההרגשה הייתה מוזרה, כי לא הרגשתי שאני עושה משהו מרצוני החופשי, למרות שכביכול זה המצב, אלא כי אני או משהו מכריחים אותי. ההרגשה העציבה אותי, כי בסה"כ הדברים ממש מעניינים, יפים, אלגנטיים ועושים נעים במוח. אני חייב ללמוד לעשות דברים להנאתי, ולחיות להנאתי, ולא כי המוסכמה החברתית היא לחיות ולא לרצות למות. וכמובן, הפרטים העסיסיים! הייתה בחירה של 3 שאלות מתוך 4, בבחינה של 3 שעות. הלכתי ישר על השאלה הראשונה, כי היא הייתה נורא בסיסית, אבל עדיין לקח לי 40 דקות להזכר בניסוח המדוייק ובהוכחה כי למדתי הכול בחפיף. השאלה הייתה על האלגוריתם ההסתברותי למציאת עצים פורשים מינימליים של קרגר והחבר'ה, ובסה"כ הייתי צריך לנסח ולהוכיח את למת הדגימה שעליה הסתמכה האנליזה ההסתברותית. אחרי שסיימתי, ראיתי שזה לקח לי חצי עמוד ו-40 דקות, ונהייתי מודאג לגבי שאר השאלות. אז הלכתי על השאלה הרביעית, כי הייתה שאלה דומה בשיעורי הבית שלא הצלחתי לפתור, אבל היא נוסחה בצורה קצת שונה, אז קיוויתי שבניסוח הזה אצליח לפתור אותה. השאלה הייתה על האלגוריתם ההסתברותי למציאת חתכים מינימליים של קרגר והחבר'ה האחרים. כמו בשיעורי הבית, הופעל אלגוריתם הכיווץ המקרי עד שלב מסויים, ולאחר מכן הופעל אלגוריתם דטרמיניסטי כלשהו כדי לאזן את ההסתברויות, וצריך למצוא אופטימום לנקודת האיזון. בשיעורי הבית בערך ככה זה נוסח ולא מצאתי את האופטימום כי נגזרת הסיבוכיות נתנה לי משהו מגעיל, אבל במבחן אמרו שהנקודה היא חזקה תת-לינארית של גודל הגרף, ובניסוח הזה, מציאת האופטימום הייתה פשוט פיתרון משוואה לינארית סטייל כיתה ד', ומצאתי אותו בקלות. מה שמשעשע, שאחרי שהשוויתי עם משהו אקראי מהקורס את התשובות אחרי המבחן, יצא לו אותו אופטימום, אבל הוא לא הציב אותו נכון לסיבוכיות וקיבל משהו יותר גרוע מהאלגוריתם הדטרמיניסטי, יש בזה מן האירוניה. ובין השאלה השנייה והשלישית התלבטתי מלא זמן, התחלתי את השנייה, נתקעתי כי לא זכרתי את מה שהיא התבססה עליו, התחלתי את השלישית וגם פה לא הייתי בטוח. פה הרגשתי את העצב על כך שלא טרחתי להתכונן לפחות טיפה יותר זמן. השאלה השנייה הייתה שימוש בשינוי קנה המידה (Scaling) של גולדברג, בוואריאציה מסויימת על קנה המידה, ואפילו בלי להכנס לפרטים של האלגוריתם העיקרי, אלא רק ברמה שינוי קנה המידה! למרות זאת, אפילו את זה לא זכרתי טוב, וחירטטתי את שינוי קנה המידה כשאני נזכר בעוד ועוד פרטים חדשים ומנסה לסדר אותם כדי שקנה המידה ייצא בסדר. השאלה הייתה עם אלגוריתם עיקרי שפותר את הבעיה למשקל שחסום מלמטה ע"י n-, אז לפחות הבנתי שבוואריאציה הזאת אני יכול לעשות שינוי קנה מידה לא רק ב-2, אלא ב-n+1 (למרות שנראה כאילו האחרים וגם המרצה התכוונו לשינוי קנה מידה ב-n, אבל גם n+1 אמור לעבוד, ובכל מקרה זה לא משנה אסימפטוטית). עם כל החרטוטים, וההוספה של משקול שתי פונקציות הפוטנציאל ברבע שעה האחרונה (שהסתברה להיות מוצלחת), משום מה חיסרתי קבועה מפונקציית המשקל החדשה, כדי שזה כביכול יסתדר עם האלגוריתם העיקרי, למרות שזה דווקא מסתדר בלי, ועם כנראה שלא. אני מקווה שהמרצה יהיה נחמד ולא יוריד על זה הרבה נקודות, למרות שכתבתי אפילו הסבר עילג עם מלמול לגבי מעגלים שליליים שמנסה להצדיק את זה. השאלה השלישית הייתה לגבי האלגוריתם הדינמי למציאת מסלולים קצרים ביותר, לגבי מה הסיבוכיות הכי גרועה שיכולה להיות לעדכונים מגדילים ומקטינים, יותר נכון להוכיח או להפריך את כך ששניהם ריבועיים עד כדי כפל לוגריתמי. זכרתי שלפחות לאחד מהם זה לא נכון, אבל לא הייתה לי דוגמה נגדית מוכנה, וגם לא הייתי בטוח לגבי שניהם, אז כתבתי הסבר כללי לגבי מה הגורם המשמעותי בסיבוכיות של העדכון וביקשתי לא לבדוק את זה. בסה"כ כנראה שפתרתי 2 שאלות טוב, ואחת עם טעות מעצבנת, אז זה 93-95 אם המרצה יהיה נחמד, ו-85-90 אם הוא יהיה טיפה פחות נחמד. לסיכום, היה מבחן ממש קל שרוב האנשים הלכו בערך בחצי שלו, וזה מביך ומביש לא להוציא בו 100, כמו בערך בכל קורס בתואר, כי בדרך כלל למרצים אין כוח לתת ציון שהוא לא בטווח של 98.99 ל-100, אבל אני מניח שלמדתי מזה את השיעור שלי (מעניין כמה פעמים כתבתי ואמרתי את המשפט הזה?).
ועכשיו, אפשר להמשיך לעמול על מבחן הבית בחישוב מבוזר, עם ממש הרבה תקווה, כי הסתבר שאחת השאלות שנתנו לנו לפתור הייתה שאלה פתוחה לפחות לפני חצי שנה, ואולי גם היום...
| |
מבנה מחשבים ומודלים חישוביים מועד א'
אוף, אני כל כך עייף מכל זה שפשוט אין לי כוח לתיאור מבחן. בכל מקרה, כללי: במבנה מחשבים היה מבחן נורא קשה, פי אלף משיעורי הבית שנתנו לנו, כל האנשים שדיברתי איתם או לא הספיקו חצי ובחצי השני עשו מלא שגיאות, או סתם עשו מלא שגיאות, או שיש להם התקף עוויתות בכל פעם שמנסים לדבר איתם על המבחן והם צועקים :"לא אבא, לא!!!" עם מבט מיוסר בעיניים. לי גם היה נורא נורא קשה, המבחן הזה סחט אותי, אבל הלך טוב, ונראה לי שהכול נכון, חוץ מטעות מינורית אבל זה ממש זניח ואפשר להגיד שהתבלבלתי בסדר החוטים וגם זה היה במגמה לעשות משהו שאפילו אמרו אחר כך שלא היה חובה לדאוג למחזור השעון הראשון. אני די בטוח שיהיה פקטור, ומצד שני אני די בטוח שאני לא אזדקק לו =)
במודלים היה נחמד, הסתדרתי לא רע למרות שלמדתי רק יומיים. לא השתמשתי בחומר הפתוח, לא היה צורך. נימקתי טוב את כל השאלות האמריקאיות.
אני כותב את התיאורים כדי להסיק מסקנות, ולימודים חפוזים של יומיים זה לא ניסוי מדגם טוב, אבל בכל מקרה,
מסקנה: לישון טוב לפני המבחן שווה שבוע ימי הכנה!
אז לתשומת לב הלושה, פעם הבאה שתחשוב שאתה חייב להספיק לעבור על חומר מסויים וכבר מאוחר ואתה ממש חייב, שים זין, עדיף לישון טוב ולהיות ערני ולקלוט דברים במהירות למרות שהם היו בשיעור ולא עברת עליהם, ואולי זה קצת בזבוז כי היית אמור לדעת ממילא אם עברת על הכול, אבל עדיף להגיע לבד מאשר להיות שפוך במבחן ולא להגיע לדברים יותר פשוטים. למשל, באלגוריתמים זה דפק אותי, למדתי שבוע אבל לא ישנתי טוב ולא קלטתי משהו פשוט, ולעומת זאת למודלים למדתי יומיים וישנתי טוב, ואני חושב שההבדל ייתבטא בתוצאות. נחיה ונראה.
עוד מבחן אחד! =)
חלמתי לפני כמה ימים שגילחתי לעצמי חצי מהשיער מקדימה ולא הצלחתי לגלח את השאר ויצא נורא מוזר O_o
| |
דפים:
| כינוי:
sicksadworld בן: 37 תמונה |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
