carpe diem

יושבת בלילה לא שקט ונמסה לתוך ההמולה והחום הבוקעים מרחבה מאובקת

הקור מרענן ומלטף בעדיות ,תזכורת ללילה ארוך שיש לפני

אני מרגישה מלאת חיים

האור עולה ונוף מדברי מפציע לאט כמו השמש

השחור מתחלף בחום ובפודרה והקור מתחלף בבדידות

המדבר כל כך ריק,מלבד סלעים והרים וחול,דבר אין.

הפיסת שלווה הזאת כל כך שוממת בשביל שנוכל להכיל את כולנו באותו הזמן,להכניס לתוך חלל אחד אישיות רגשות מחשבות ועבר

והכול כל כך אמוציונלי,ופתאום אין מקום לכלום חוץ מעצמי,בגלל זה מרגישים כל כך בודדים במדבר

כי אין מקום לדבר מלבדך.

ואז הבדידות מבצבצת מתוך גוף חסר מנוח

אז נקום ונאבד את עצמנו בטירוף חושים משכר של מוזיקה צבעים וריחות

והכול מורגש כל כך חזק וכל כך יפה וכל כך טהור,אבל משהו חסר

משהו תמיד חסר שאתה לא איתי