למה תמיד אני צריך להיות בעד האנדרדוג? למה תמיד אני צריך לבחור בצד שמפסיד? למה שוב פעם בחרתי ברשימה שאף אחד אבל אף אחד בכל תל-אביב כולה לא הצביע בשבילה?
גם בבחירות האחרונות הצבעתי מרצ והם הפסידו בענק ואיבדו חצי מהמנדטים שלהם. פעם (בשנות ה-80) הייתי משתתף קבוע במצעד הפזמונים של רשת ג' - תדעו לכם שבחיים אף שיר שהצבעתי בשבילו לא הגיע למקום הראשון!
למה??? איך זה שתמיד אני יוצא כזה לוזר? האם לוזריות זו תכונת אופי? האם זה משהו שנולדים איתו ואז אי-אפשר להיפטר ממנו לנצח?
זה לא עניין של מקובלות בחברה, תמיד הרי הייתי מקובל, אבל אם היתה איזו תחרות - איזו הגרלה אז זה ברור שאני אפסיד. גם בצבא, תמיד היו שמחים לעשות איתי הגרלות, תמיד הגרלתי את השמירות הכי דפוקות, השאירו אותי שבתות, חגים אפילו ימי-כיפור - פעם הייתה הגרלה בטירונות על שמירות ביום כיפור ואני בטוח שמכל פאקינג מחנה שמונים הפלוגה שלי "זכתה" בעונג רק בגלל שאני הייתי שם...
והנה אתמול - שוב: הצבעתי לישראל גודובסקי והרשימה שלו אפילו לא עברה את אחוז החסימה בשביל להיות במועצה.... לוּזר.
יה... אני וצ'רלי בראון אחים תאומים...
אה... כמעט שכחתי... עכשיו יש לי גם ICQ.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
