אני אוהב את הראשון לחודש בישראבלוג, כי בראשון לחודש אתה פותח דף חדש, הפוסט הראשון שלך תמיד יתחיל על מצע חדש ונקי - כל מה שכתבת כאן קודם: כל השלילי - כל הפחדים, החרדות, החששות, הזעם הכאב, כל התגובות הלא סימפטיות שקיבלת כל הסמיילים הזועמים שפיזרת בהינף יד לכל עבר - הכל הכל נעלם לו לתוך הארכיון. עכשיו, כל זה כבר הרבה פחות נגיש, החלפת מחברת, הפכת דף שוב יש הזדמנות להתחיל מחדש והפעם זה יהיה יותר טוב.

 כל מה שעשית בעבר לא נמחק הוא עדיין שם, עוד אפשר לקרוא את זה, להביט בזה ללמוד,  אבל זה שם זה בעבר. בחיים הווירטואליים הכל תמיד פשוט נהדר - הופ הפכת דף, קלי קלות. זה תמיד מזכיר לי את משחקי המחשב הישנים שם היה אפשר לעשות צִ'יט: הנה, לחצת על אלט+שיפט+חמש ופתאום יש לך עוד חמש חיים חדשים לשחק בהם...הה  איזה כיף!

כמה חבל שבחיים האמיתיים זה לא תמיד ככה... כי גם אם רוצים לפתוח לפעמים דף חדש, אז תמיד יש את כל האנשים האלה מסביב שלא מוכנים לאפס את הקאונטר בשבילך. הם, תמיד יזכירו לך מי אתה מאיפה באת ומה כבר לעזאזל עשית. הם ידאגו שלא כל-כך מהר תוכל להכניס את העבר לארכיון.

אז היום הראשון לחודש נובמבר שהוא החודש האחד-עשרה שזה אחד בעשרות ואחד באחדות. אחד הוא מספר מאוד עוצמתי בעיני - כי הוא מייצג התחלה, בראשית. אחד זה הצעד הראשון - זה הזרע שנטמן באדמה ובסוף עוד אולי יהיה למשהו. מה שיפה פה זה שהמשהו הזה יכול להיות טוב אבל הוא גם יכול להיות רע הכל תלוי במה שנעשה איתו הכלים בידינו  - אבל הפעולה היא כבר נעשתה, היא כבר שם בעבר. הנה, ספרנו פוסט אחד.