אתמול אמא שלי אמרה לי "אתה יודע, אתה חושב כמו קיבוצניק..." - "יופי אמא" אמרתי לה "מאוד מעניין למה, ועוד ממי אני שומע את זה..."
חשבתי על עוד יתרונות שיש בקיבוץ ומצאתי בקלות עוד כמה:
מיים חמים ללא הגבלה - צ'מעו, זה יתרון ענק! לי במיוחד כי אני מחובבי המקלחות האינסופיות תמיד מתבאס כשנגמרים לי המים החמים.... תחשבו על זה, אתם נכנסים למקלחת מסובבים את הברז והמים החמים פשוט לעולם לא נגמרים! לא צריך לא דוד-שמש לא בוילר ולא נעליים - פשוט תענוג. רק על זה אני מקנא בקיבוצניקים.
אלכוהול בזול - האמת, אני לא ממש יודע אם זה יתרון או לא, נשים את זה ביתרונות עם הסתייגות כי יש אנשים שיצליחו להרוס כל דבר טוב שנותנים להם ולהשתמש בו בדרכים רעות - אבל נגיד ככה, בחיים לא שתיתי כאלה כמויות של אלכוהול כמו ששתיתי בזמנו בפאב של הקיבוץ...
מתנדבות/בים - אם אתם באמת לא מבינים את היתרון ד"ר רות תשמח לעזור לכם...
חוות סוסים - גם לא יודע אם זה יתרון או חסרון. אצלנו בקיבוץ היתה חוות סוסים. מי שהיה לו רשיון לסוס היה יכול לקחת אחד מהאורווה ולדהור לעבר השקיעה.
השקט - באמת, זה מצרך נדיר בחיים שלי עכשיו. אני חושב שהשקט שיש בקיבוץ במיוחד נגיד בשעה 4 בבוקר ביום שבת הוא אחד מהדברים שאני הכי מתגעגע אליהם. השקט הזה שבו אתה הולך חזרה לחדר או מהחדר לאיזו מטלה שקשורה בהשכמה מוקדמת. השקט הזה הוא אחד הדברים הכי יפים בעולם , לשקט הזה מתלווה גם ריח מיוחד ששמור לשעות האלה. רק אתה הציפורים ורחש העלים עושים סולו.
מצד שני ההשכמה המוקדמת היא אחת החסרונות הגדולים של הקיבוץ
השכמה- קיבוצניקים קמים מוקדם, זאת עובדת חיים שאי-אפשר לריב איתה. איכשהו יוצא שבכל עבודה שלא תבחר פתאום יהיה הצורך הזה למצוא את עצמך מטיח את השעון המעורר על הקיר מולך בשעה שלוש וחצי בלילה... מלמל משפטים סתומים על מר גורלך תוך כדי קללות נמרצות. דוגמאות אתם רוצים?
או... יש בשפע, רפתנים קמים לחליבת בוקר, ללולנים יש משלוחי עופות שקורים איך-לא או באמצע הלילה או מאוד מוקדם בבוקר, לאנשי חדר אוכל יש את הזכות המיוחדת להגיש לשלוש וחצי זקנים, לחם ריבה ותה בשעה המגוכחת של ארבע וחצי בבוקר!
היה לנו מפעל המשמרת התחילה בשש! (תחשבו מתי צריך לקום) גננות התחילו לעבוד בשבע אבל היו בגן גם משעה שש כדי להכין אותו לילדים. בפעוטונים היו משמרות 24 שעות ....
אני שנאתי לקום מוקדם, לקסיקון הקללות שלי השתפר מאוד מאז הקיבוץ ולו רק בגלל זה...
אנשים סתומים - פה אני עולה על בעייה חמורה... תראו יש בקיבוץ הרבה מאוד אנשים שאם היו באים להם לביקור בקיבוץ גבי ודבי עם המג'יק סטיק וזורקים אותם פתאום ככה סתם לעיר - הם פשוט היו נהפכים בשניה אחת לאפסים גמורים, הולכים לאיבוד, משתגעים. אנשים בעלי תפקידים נכבדים כמו מנהל גד"ש (גידולי שדה) או מנהלת חדר-אוכל או אפילו גזבר הקיבוץ... אנשים שהגיעו לתפקיד שלהם לא בגלל כשרון, יכולת נהולית מרשימה או כריזמה סוחפת - לא! אנשים שהיו פשוט סתומים בעליל אבל גם מקושרים להפליא פוליטית. וזה היה מאוד עצוב... במיוחד לעובדים שלהם שלא הפסיקו לקלל. ברצינות, יש כמה אנשים בקיבוץ שחיים שם בין כולם כאילו כלום רק שהמקום היחידי שהם באמת צריכים להיות בו זו מחלקה סגורה בגהה. כשהאנשים האלה דפוקים עם תעודות, הם ששולטים לך בחיים או אז מתחילות הבעיות...
קבעון - לצערי, כל הקיבוצניקים חולים מי פחות ומי יותר במחלת הקבעון. יש שם הרבה מאוד אנשים שהדבר הכי נורא שאתה יכול לעשות להם זה להוציא אותם מהשיגרה. דוגמא קלה:
פעם הגישו בטעות בחדראוכל ביום ראשון קציצות עוף במקום גפילטעפיש... הטבח היה מבחוץ הוא התבלבל... אירוע פעוֹט אתם אומרים... יוּ וויש! הבלאגן שכמה אנשים עשו על זה הגיע עד המזכירות של הקיבוץ - כמעט פיטרו את הטבח. עכשיו תעשו השלכות על כל תחומי החיים עם הדוגמא שנתתי ותבינו לבד.
זהו... האמת נמאס לי אין לי כח לכתוב יותר על הקיבוץ, יש לי בחילה קלה פתאום...
טוב שיש עיר.
הודעה חשובה לרחבאל
מיצמיצ? מיצמיצמיצ - מיצמיצ מיצמיצמיצ. מיצמיצמיצ... מיצמיצמיצ!!!
תודה.