עשיתם פעם קפיצת באנג'י - זה הדבר הזה שבו אתה עולה למקום גבוה קושרים אותך עם ריתמה בעזרת חבל אלסטי ואז נותנים לך לקפוץ. עשיתם? אני עשיתי.

הנה הסיפור, חתיכת נוסטלגייה שהזכיר לי אמש אחד מידידי, הוא היה עד לאירוע המחריד.

המקום: לאס ווגאס,נבדה, ארה"ב 1995. אני ועוד שני רעיי למסע מסתובבים בעיר ההזויה בעולם (על כך אולי פעם, בפוסט אחר) - ברחבה שמול מלון הקירקוס-קירקוס אנו מבחינים במגדל עשוי מפיגומי ברזל. המגדל גבוה, גבוה מאוד אני הערכתי אז כ- 80 מטר. בעוד אנחנו מסתכלים למעלה למגדל שלא נגמר אני שומע צרחה מקפיאת אוזניים ומבחין במישהו שצולל מהמגדל ראשו כלפי מטה. התאבדות! היתה המחשבה הראשונה שעלתה בי אבל האיש שהיה כרוך בחבל פשוט נעצר כמה מטרים לפני האדמה ואז עלה כשלעומת שבא ושוב ירד כשלעומת שעלה וכך במשך דקה הוא הטלטל בין שמיים וארץ עד שבסוף הוא נעצר כליל ואז הורידו את הקרבן המסכן אל האדמה.

"וואו!" אמר ע' "צריך המון ביצים בשביל לעשות דבר כזה" - "לא צריך שום ביצים!" אני עונה לו ברוב טיפשותי "צריך להיות אדיש לפחד זה הכל..." - "כן!" הוא עונה לי בהתרסה "אז בוא נראה אותך עושה את זה... אני מוכן לשלם לך את העלות רק בשביל להוכיח לך שאתה סתם מבלבל ת'מוח" - הייתי חייב להוריד אותו מהעניין כי המחשבה להיות תלוי ככה מהרגליים לא נראתה לי משעשעת במיוחד. "אוקי אבל אתה מוסיף לי גם 200 דולר פרס על אומץ יתר" - עכשיו מתערב החבר השני ואומר: "אין בעיות אני אשלם לך 200 דולר אם תקפוץ..." - מה יכולתי לעשות? לא היתה לי ברירה... זאת הבחירה המוחלטת בין צל"ש לטר"ש. אמרתי - מחר 10 בבוקר. הם אמרו בסדר.

למחרת

"אם אתה לא קופץ" אמר ע' כל הכסף עליך. "אל תדאג" עניתי "אתה תשאר פה למטה ותסתכל טוב."

עליתי למגדל, לפני שאתה עולה מחתימים אותך על מסמך כזה שבו אתה מוותר על כל דרישות כספיות מהאתר אם קורה לך משהו... מאוד מרגיע בתור התחלה. המעלית לוקחת אותך אל קומת השיגור - ככה היה כתוב - Lounch Floor - הנוף היה כנראה מהמם, רק שאני ראיתי רק שחור בעיניים וסבלתי כנראה גם מיתר לחץ דם ודופק אנ-אירובי של 220 פעימות בדקה.

קומת  השיגור נגמרת במקפצה. מן לשון ארוכה מברזל שיוצאת מהמבנה העגול. קשרו אותי לריתמה הבחור שרתם אותי שאל אותי במבטא אוסטרלי אם אני צריך כומר, אמרתי לו "אני ישראלי" - "אה"  הוא אמר בחיוך "אז אם אתה ישראלי אמיץ  אולי נתיר קצת את החבל..." - לא חייכתי בכלל, חשבתי על אמא ואבא על החברה בבית על החיים היפים שהיו לי - עכשיו אחרי שהייתי קשור הובילו אותי לעבר המקפצה. היה שם קו אדום ושלט מאיר עיניים שבו היה כתוב ! Jumper Only No Personal from here נפתחה הדלת - היתה רוח, היה נוף, אני רציתי למות. עמד שם בקצה כושי קשור למעקה - הוא אמר לי יפה שלום ושאל אותי אם אני קופץ בעצמי או שאני רוצה שהוא יתן לי דחיפה.

הבטתי למטה - רעיון גרוע, הכל התכנס בצורה מפחידה לעבר האדמה... "דחוף אותי" אמרתי לו... קיבלתי בעיטה הגונה בישבן. את השאר אני לא זוכר. בלאק-אאוט טוטאלי. אני זוכר רבע שעה אחר-כך... רעדתי, כל הגוף שלי היה תפוס. החבר ע' לבן כולו מנסה להשקות אותי קפה... "היה אחלה" אני אומר לו בשיחה שנערכה יום אחרי.... "כן אני ראיתי" הוא עונה... "רוצה עוד הפעם?".... "סדיסט." עניתי לו.