יש לי שתי אחיות קטנות ממני, ע' בת 21 וש' בת 28. שתיהן קוראות בישראבלוג. עד כמה שאני יודע, אף אחת מהן לא קוראת את הבלוג שלי למרות שהגדולה קוראת די בקביעות את קיפוד כזה (וזה די בגללי) - הן יודעות שיש לי בלוג אבל כביכול נראה כאילו זה לא ממש מעניין אותן ואולי זה בצדק. יש להם את האח הזה שלהן בחיים במנות מספיקות של ריל לייף בשביל שהן לא ירצו לקרוא עוד גרסא ווירטואלית שלו.  לי, אני חייב להגיד זה נוח.

עכשיו כשהכל ברור הנה דוגמא ראשונה: ארוחת ערב יום שישי כל המשפחה מסביב לשולחן.

ע'  : אתה יכול להעביר לי בבקשה את הפלפלים החמוצים [זה של אבא שלי טעים רצח]

אני: בבקשה [מעביר את החמוצים]

ע'  : [מחייכת] מיצמיצ!

אני: [מחייך בחזרה] מיצמיצמיצ!

אבאשלי: ילדים אתם בסדר? לקחתם משהו?

ע'  : אבא אנחנו מדברים בשפת הפינגווינים.

אבאשלי: [מחייך]  אה....

הוא כבר רגיל לזה שכולם מוטרפים במשפחה שלו, זה לא משהו חדש.

דוגמא מספר שתיים:

רואים טלוויזיה בחדר של ההורים, פרסומות,מדברים על קולרגול. (אי וונדר ווי...)

ש'  : איזה דפוקים האנגלים האלה, מכל העולם היו חייבים לקרוא לו בארנבי

אני : כן... ואפילו יש לי...

ש'  : [קוטעת אותי בחוסר סבלנות כהרגלה] - אפילו מישהו כתב שם בתגובות שיש לו חבר אנגלי ושהוא כתב שאיך  זה שהם הצרפתים הנבלות חייבים לקרוא לברנאבי קולרגול.

אני  : [קצת בשוק, זה אני שכתב את זה] - כן נכון.... [מעביר מהר נושא] נגמרו הפרסומות תהיי בשקט עכשיו.

היה לי קצת מוזר שמצטטים אותי ככה שלא בפני....