לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


ברוכים הבאים לבלוג הנידח ביותר בבלוגוספרה... אתם נמצאים עכשיו בשוליים אז תזהרו שלא ליפול.

כינוי: 

בן: 52

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2003

חופש.


 

זהירות - ארוך ומתפלסף.

תודה לסוס שהעלתה את הנושא בבלוג שלה, התחלתי לענות לה אבל הבנתי שלא אצא מזה בתגובה של 1000 מילים...

 

מה זה חופש? חופש זו גישה, זו נקודת מבט. הרבה שנים לא הבנתי בכלל מה המשמעות של המילה חופש.

כשהייתי בן 21 חייל שבוז בלבנון (2 אצבעות מצידון) ראיתי על אחת מהמחראות הצבאיות המשובחות שצה"ל העניק לנו את המשפט "אין מחיר לחופש אבל יש לו תאריך" - בזמנו מאוד הערכתי את המשפט הזה - היום אני יודע שהגישה שממנה יוצאת האמרה הזו שגויה. אין לחופש שום תאריך, החופש זה לא משהו שקוצבים אותו בכלל בזמן כי חופש אמיתי יכול לבוא לבנאדם אפילו בתוך צינוק 4 על 4 בבית הכלא. (אם כי שם צריך באמת להתאמץ בשביל להרגיש אותו, אבל בכל-זאת...נגיד ברמת התאוריה.)

לכולנו כחיים בעולם המערבי, בחברה הזו יש התחייבויות, כאלה שמגבילות את החופש שלנו - אני צריך להיות כך וכך שעות בעבודה, לעשות כך וכך מטלות שאמרו לי אחרים לעשות. אם אני סטונדנט אז אני צריך גם לעבוד (אלא אם אני גר ברמת-אביב ג' או שאבא שלי זה הדיקן או שניהם) - לפעמים אפילו בשתי עבודות..... העקרון ברור - יש דברים שכביכול מונעים מאיתנו את החופש - גם חוסר כסף מונע כביכול חופש.

אבל, הנה לפני חודש וקצת הייתי בסיני - המקום לחופש המוחלט אתם אומרים? אז יש לי הפתעה בשבילכם (היא היתה קודם-כל בשבילי) לא ולא! - דווקא בחופש שלי הרגשתי הכי כבול בעולם - וזה קרה כי הייתי בחברת אנשים שאיתם לא יכולתי להרגיש חופשי, בגלל סיבות שתלויות בי...

החופש האמיתי בא מתוך החלטה עליו, אם לדוגמה אני אחליט שאני לא עובד בסופי-שבוע אז אני לא אעשה את זה - ואם העבודה שלי בכל זאת דורשת את זה ממני ואני לא מוכן לוותר אז כנראה שאני עובד בעבודה הלא מתאימה לי. ואם בכל זאת אחליט לעבוד בסופשבוע אז אני הוא זה שהחליט לוותר, אולי, כי יש דברים יותר חשובים,  כי זה משתלם לי לוותר, אולי זה חוזר אליי בדרך אחרת - דרך יותר כסף למשל.

אבל חופש הבחירה הוא בידי. כן... אתם אומרים אבל מה ע ם כל האנשים האלה המסכנים שחיים בעיירת פיתוח וחייבים להאכיל את 11 הילדים שלהם - הם לא יכולים להרשות לעצמם לבחור - אצלהם זו להיות או לחדול.

 זה נכון אבל למה להתרכז בחופש שאין - לא כל האנשים בעולם נמצאים באותה סיטואציה ויש אנשים שבהחלט יש להם פחות חופש - לפעמים כי אחרים שוללים אותו מהם לפעמים כי הם שוללים אותו מעצמם . אבל אם הם יתרכזו אפילו בעשירית מהכוס המלאה הם יוכלו שם ליצור את החופש שלהם.

ונקודה אחרונה בעניין החופש, החופש בין בני-זוג. קשה לקיים מערכת יחסים כאחד שולל את החופש של השני. ראיתי כל-כך הרבה בני-זוג שאימללו אחד את השני בגלל שהם לא יכלו לקבל את העובדה שהם כובלים אחד את השני, בתחושה הזו של השייכות. אנשים לא מבינים שהאחר, גם אם כרת איתם ברית של חיים משותפים לא שייך להם, הזמן שלו בחיים הוא שלו בלבד. פשוט, הגיוני, אבל הרבה לא מבינים את זה.

זו גם הסיבה מדוע אני נורא מתנגד למילה בעל כדי לתאר גבר נשוי בדת היהודית. חסר לה לאישתי העתידית שתקרא לי "בעלי" - אני לא הבעל של אף אחד בעולם הזה אני הבעלים רק של עצמי.

 

 

העולם

הוא ספר התרגילים שלך, הדפים

שעליהם אתה עורך את חישוביך

אין זו המציאות,

אף שיכול אתה להביע בו את המציאות

אם רצונך בכך.

 

אתה חופשי גם

לכתוב הבלים,

או שקרים,

או לקרוע

  את

 הדפים.

 

תעתועים, ר. באך.

 

נכתב על ידי , 18/11/2003 23:37  
18 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



17,976
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , פילוסופיית חיים , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לWoodstock אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Woodstock ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)