מאז שעברתי לגור מחוץ לבית, יש הרבה דברים שנראים לי מאוד לא ברורים. בעיקר סוגיית הלימודים שלי.
לפעמים אני חושבת אם בכלל יש טעם ללמוד את המקצוע שלי. גרפיקה ועיצוב הם אולי דברים שהולכים מאוד בשוק כיום, במיוחד עיצוב אתרים.
לפני שעברתי חשבתי אולי להתחיל לימודי תעודה, אבל פה ושם שמעתי דעות של אישים בעמדות מפתח שמעסיקים גרפיקאים ונאמר לי שלימודי תעודה בגרפיקה לעולם לא יעלו בקנה אחד עם לימודי תואר לעיצוב גרפי. כלומר - שאני אוכל ללמוד הרבה מאוד ולהפיק תועלת יותר גדולה מהלימודים האלה מאשר לימודי שנה או שנתיים לדיפלומה. הלבטים שלי לגבי הלימודים הללו לא עלו רק מהסיבה שרציתי לעזוב את הבית, משום שהיה לי ברור שאני לא ארצה לגור בבית בזמן הלימודים. אני פחות או יותר לא ידעתי במה כרוכים הלימודים האלה, מעבר לעובדה שהם לימודים מפרכים וארוכי טווח. התכוונתי לומר יותר נכון, שידעתי שתהיה פה הקרבה מסויימת, אבל לא תיארתי לעצמי עד כמה אני אצטרך להקריב.
כשהייתי ביום פתוח במכון הטכנולוגי חולון במרץ של השנה הזאת, התבהרו לא מעט חלקים בנוגע ללימודים של תואר B.DES - הלימודים הם ארבע שנתיים (כלומר, 8 סמסטרים) ומתקיימים בעיקר בין השעות 9-18 בערב, בימים א'-ה'. משמע - אין יותר מדי מרווח לעבודה, אלא אם היא עבודה בלילות או בסופי שבוע במלצרות בבארים.
אני האמת, די נחרדתי מזה אבל מצד שני, היה לי קצת ברור שככה זה יהיה כי חלק גדול מהסטודנטים לא משלבים (או יכולים לשלב) עבודה עם לימודים, לפחות לא מתוך המגזר הזה שלומד לימודי עיצוב\אנימציה ארבע שנתיים. או שפשוט, לא שמעתי על הרבה כאלה. אבל בגדול, זה די הוציא לי את הרוח מהמפרשים. לא רק שהלימודים לתואר הזה הם לטווח די ארוך, אני צריכה לקחת בחשבון הוצאות על החזקת דירה, כולל ארנונה, חשמל, מים, אינטרנט ואולי גם טלפון. גם הוצאות על חומרים, למרות שאני לא יודעת אם זה כלול בשכר הלימוד (שנע בין 9,700-9,777 לבצלאל ולמכון הטכנולוגי בהתאמה), ואם לא דירה אז מעונות, אבל במקרה של בצלאל, המעונות די רחוקים מהקמפוס והמעונות עם התשתית היותר טובה שיכולים לאכלס בני אדם בתנאי מגורים "נורמליים" עולים בערך כמו מה שאני משלמת עכשיו על דירה (1,400 שקל בקירוב).
עוד לא נכנסתי להוצאות נוספות על אוכל, בגדים, אולי אפילו יציאות של פעם ביובל, ומי העז להזכיר בכלל את הניתוק מהמשפחה, החברים והבן זוג?
בקיצור, אני די שבוזה מזה, במיוחד לאור העובדה שנתקלתי באנשים עם התואר הזה או אפילו תואר באדריכלות (חמש שנים של לימודים) - שלא היה להם מה לעשות עם התואר או שהבינו שזה לא הייעוד שלהם ומחפשים עבודה בחברות תקשורת או כל מיני משרות חסרות זיקה למקצוע שלמדו.
בימים האלה, כשאני עומדת להיכנס לעבודה מסודרת בחברה, הכוללת התחייבות לשנה, הצבתי לעצמי מטרה - לחסוך כסף והרבה ממנו, על מנת לממן את התואר הזה, כשהמטרה היא לעבור את ה-40,000. אז זה יקח לי עוד שנתיים כנראה, אבל השאלה היא - האם אני באמת רוצה את התואר?
אני נתקלת פה ושם בגרפיקאים חסרי דיפלומה או תואר שעושים דברים מדהימים, והכל משום שהם אוטו-דידדקטיים וכשרוניים מאוד. יצא לכם לשמוע על סדרת האנימציה החדשה שתעלה בערוץ ניקולודיאון - "קרמבויז" - ובכן, זאת סדרה שמכר שלי משכבר הימים, בחור שהתעסק במרבית חייו בגרפיקה, איור ואנימציה, שלא למד במוסד להשכלה גבוהה ומבוגר ממני בשנה בלבד - כן, זו היצירה שלו. אנשים כמוהו הוכיחו לי שזה אפשרי. אבל אני כבר הבנתי שאין לי את זה. אני לא נמשכת כל כך לאנימציה ומאוד קשה לי לעבוד בעקביות על הציורים שלי או על כל דבר אחר שקשור לנושא. אני מרבה לרשום לעצמי רעיונות לפרוייקטים אבל במקרה הטוב, רק אחד או שניים יוצאים לאור בשנה. אני מזניחה את הציור מאז שהייתי בצבא בערך ועסוקה יותר בלפתור בעיות שיש לי במשפחה ובלחסוך כסף. אני מרגישה שכבר אין לי אנרגיות להמשיך ולפתח את התחביב הזה.
אני לא יודעת אם בסופו של דבר, הכניסה שלי לעבודה באותה חברה מרמזת על כך שכנראה אמצא את עצמי משתקעת שם ולומדת לתואר שישתלב עם העבודה. אני לא יודעת אם זה עדיף או אם כדאי לעבור את השנתיים האלה ואז באמת להיכנס ללימודי התואר. אני לא יודעת כבר מה אני רוצה מעצמי.
מה שאני כן יודעת זה, שהמעבר הזה מחוץ לבית יעשה לי טוב, והוא אולי יהיה זה שיפזר את הערפל סביב אותה התלבטות בקשר ללימודים. הצבתי לעצמי התערבות אישית:
אם בשנתיים האלה לא אצליח ליצור תיק עבודות משכנע לקראת בחינות הכניסה לאחד מהמוסדות להשכלה הגבוהה בתחום העיצוב - כנראה שמקומי אינו שם והעניין ישאר בגדר תחביב. ואם ההיפך הוא הנכון - אולי בכל זאת יש על מה לדבר.
בינתיים אני מצפה לתחילת הקורס מחר. אני לא יודעת אם שירות לקוחות זה המקצוע הנשגב של חיי, אבל לפחות לבינתיים זו אופציה שתשרת את האינטרס שלי לטווח הקרוב.
שיהיה שבוע נעים~
רותם
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
mati-chan