Saccharine

כמו שהבטחתי - פוסט אפטר-פורים כזה על הארוקון.

האמת היא שהפעם אין לי יותר מדי על מה לחפור וגם אם כן - פשוט אין לי כוח ממש.

אני חושבת שהכנס הזה היה דווקא די טוב בהשוואה לפיסט שהייתי בו בקיץ ובהשוואה לאנימה קון של שנה שעברה.

השנה הגעתי באיחור אפנתי לכנס כי עבדתי על הקוספליי ממש עד מאוחר, בערך עד 5 לפנות בוקר X__X כמעט עשיתי לילה לבן אפילו. ובערךבחמש בבוקר המכונה שלי שבקה חיים והתקלקלה T___T

אז היו חלק מהדברים שהייתי צריכה לתפור ביד וזה יצא די קקי. גם היו עוד דברים של הדקה התשעים, כמו המגן ברך שלי שהוכן ממש בחיפזון בהול והכתפיות של האוברול שלא היו מי-יודע-מה מהודקות אז הן כל הזמן נפלו לי (ויש אפילו תמונות שמתעדות את הקוספליי ככה בהוד-חוראניותו XD;).

בסוף לא הספקתי גם להכין את התיקים שיש לטידוס מאחורה, למרות שהם יכלו להיות מאודדדדד שימושיים (תיק קטן כזה שבו הייתי שמה את הפלאפון שלי ועוד תיק מאחור ששם הייתי בטח שמה את המצלמה והכסף).

ובגלל שהיה כ"כ חם כשהתחלנו להגיע לשם (ראסמי, לא יודעת מה היתה הבעיה באוטובוס, אבל בצד אחד של האקורדיאון היה קר ובצד השני שמאחור היה מזגן על חום! זה היה מטורף, כמו סאונה @_@;;; ) הגעתי לשם חצי מעולפת. והחרב שלי שקלה לא מעט אז כל הידיים שלי הלכו מסחיבת הפרופס ושאר החפצים. אני אשכרה הבאתי לשם ערכת "עזרה ראשונה" לקוספליי, של דבקים וחוטים ומחטים וכל מיני, אבל חיפשתי בנרות איזה שקע נורמלי שאפשר לחבר אליו את האקדח דבק חם שלי ולא מצאתי =/

בסוף הקוספליי נראה מגעיל ברמות. המגן זרוע שלי היה בכלל סרט נוראי כי אני ואחותי עבדנו עליו ממש הרבה והוא לא ישב הכי טוב עליי.

אני מקווה לתקן את הטעויות שהיו לי בקוספליי עד הכנס של הקיץ ואז, בתקווה רבה, גם להכין לבן דוד שלי סוף סוף את הקוספליי של Shuyin שהתכוונתי להכין לו לכנס הנ"ל.

טוב, בכל מקרה, בחזרה לעניין הכנס עצמו!

איך שהגעתי לשם התקשרתי ל א' (אחראי דוכנים ששמו שמור במע') והוא הכניס אותי חינם (איזה כיף 3:<) כי הייתי בצוות עיצוב. אבל עד עכשיו אני לא יודעת מה עלה בגורלו של הציור המסכן שלי לפינת ציור ;__;

אני מקווה שאם הוא נשדד אז שהשודד לפחות נהנה ממנו כל עוד הוא יכול ומבלי לנסות לעשות עליו רווח >>"

אחרי שנכנסתי פנימה התיישבתי בדוכן שהוקצה לי ובדיוק כמה דקות אחרי שהתחלתי להתמקם, הגיעו אליי כמה בנות שפשוט *חטפו* ממני את הפאנארט של L כאילו חילקתי שם כסף! 0__0

בכלליות הצלחתי למכור גם לא מעט ועשיתי רווח נאה של 200 ומשהו שקל ^^

לא רציני ולא הצלחתי למכור הכל (מה שמצחיק זה שדווקא הציור של פיינל פנטזי שהוא הכי טוב שלי לבינתיים, לא מכר כמעט בכלל T^T ).

אבל אני ממש מודה לכל מי שקנה ממני! DDD:

עשיתם אותי לבנאדם מאושר ובכלל לא חשבתי שמישהו מעוניין בציורים שלי =]

מקווה שאתם נהנים מהעבודות ^_^

אחרי שישבתי קצת בדוכן הלכתי לשירותים כדי לנסות לתקן ולסדר כמה דברים בקוספליי אבל כאמור - לא מצאתי מקום להכניס בו את הדבק אז נשארתי חוראנית כל הכנס. >>"

בסביבות שעה 3 בצהריים הלכתי לסדנת הקוספליי של עינב המדהימה 3>

היא היתה פשוט מהממת עם השמלה שלה. זה קוספליי שחוצה את רמות הבינלאומיות בכלל ולדעתי היא היתה צריכה לקבל מקום כלשהו בתחרות, אבל אני תיכף אגיע לזה!

פגשתי גם מלא אנשים מהקהילה שלי (Anime Castle) ומהמחזמר (הם היו מדהימים!!!), וגם כמה מאנימנגה שאני לא ממש מסתובבת שם, אבל ניחא XD;

והקטע הכי מפדח זה שבתחרות הקוספליי, כשעליתי לבמה, התחילו פתאום ליפול לי דברים כמו טבעות מהכפפה והשרשרת ליד! X__X

זה היה כ"כ מביך!! >w<|||||

למזלי הצלחתי להחזיר אותם אבל השרשרת נהרסה ובסוף איבדתי טבעת אחת (לפחות זו לא היתה טבעת אמיתית אלא רק משהו שהכנתי מסול+מפל אז אפשר להכין שוב)

ואני חייבת לציין שהשנה היו קוספליים פשוט מהממים! כמות הקוספליירים מתרבה משנה לשנה. ועצם זה שהתחרות התעכבה כ"כ הרבה רק מוכיח שבקרוב לא תהיה להם ברירה להתחיל לפרוס את הכנס על כמה ימים ולא לדחוס הכל ביום אחד. אבל עוד מוקדם לדבר בכלל.

בין הקוספליים המדהימים שיצא לי לראות היו הבחורה שהתחפשה לפאי מטסובאסה עם המטה המושלם שלה, ניצן (שהיתה הטידוס השניה) עם החרב עם האורות (פאק, זה היה רעיון גאוני!! *_* ), גם הקאסט של אודין ספיר עם הנשקים המגניבים היו פשוט נהדרים. היה שם גם לינק אחד מ Twilight Princess שעשה חרב ומגן כ"כ מגניבים!! כמובן שהיו עוד רבים וטובים אבל הם לא עולים לי בראש ממש XD בכל אופן, היו הרבה והם היו מעולים! =]]

אני הכי מאוכזבת שלא הספקתי להצטלם הרבה כי המצלמה שלי כל הזמן היתה אצל אחותי (היא עשתה קוספליי לסימון מגוראן לאגן) ובכלל היינו מפוזרות כל הכנס =/

והכי מבאס זה שבתמונות שאני כן מופיעה בהן אני נראית כ"כ כונפה שזה מפחיד, והקוספליי גם חצי תלוי ויש דברים שממש נראים חרא >_<" לעזאזל!

כולי תקווה שיהיה איזה מפגש קוספליי של הקומונה ונוכל לצלם מלא תמונות מגניבות D:<

הבטחתי גם תמונות למלא אנשים ואפילו היתה ילדה אחת במדרגות שבדיוק עצרה אותי כשכמעט התעלפתי והלכתי לחפש שקע לדבק, ואמרתי לה שאני לא יכולה ובטח ממש ביאסתי אותה - אז אם את קוראת את זה - אני ממש מצערת!! TT___TT

ובכלל, אני מבקשת סליחה מכל מי שלא התייחסתי אליו או התנהגתי אליו באדישות וקרירות. באמת שהגעתי לשם במצב חרא והלחץ דם שלי ירד לרמות מטורפות. אנשים הגיעו אליי לדוכן ובמקום לחייך אליהם הייתי כמו זומבי.

אני מקווה ששנה הבאה זה לא יקרה ושאני אספיק לסיים את הקוספליי לפני הכנס ולא בלילה האחרון של לפני.

ממ..מה עוד?

אה, כמובן, איך אפשר לשכוח את המחזמר!!! DDDDDD:

אני אמנם לא הספקתי להגיע להופעה הראשונה של הבוקר אבל ראיתי את זו של הערב. ובמילה אחת - היה מדהים! *w*

וואו, היה פשוט נהדר. זה אמנם משהו חובבני עדיין אבל לדעתי הם הצליחו להביא לנו חוויה לא רגילה וממש נהנתי!

הטענות היחידות שיש לי הן לסאונד ולהגברה. מה לעזאזל הם חשבו כשהם השמיעו את הכריזה באמצע המחזמר?!?!? >___<"""

אנ לא מבינה, כל הכנס לא היתה כריזה בכלל, אז למה להרוס??

גם התאורה לא היתה מי יודע מה, אבל שוב - אני מודעת לכל התהליך והיו להם כל כך הרבה הוצאות והכל מהכיס הפרטי שלהם.

הם קרעו את התחת שלהם כדי לעשות כיף לאנשים ואני פשוט לא מבינה איך יש יצורים אגואיסטים ושחצנים כ"כ בפורומים, שעוד מרשים לעצמם להעביר ביקורת בוטה ומתנשאת על המחזמר ועל הצוות!

הם צריכים להתבייש בעצמם. בפעם הבאה אני רוצה לראות אותם מנסים להעלות משהו בקנה מידה כזה! אני בטוחה שהם אפילו לא יצליחו לגרוף שקל מכיס של מישהו!

אז מי שהגיבה עם הפקק שעם שלה - את יכולה לדחוף אותו למקום שבו לא זורחת השמש! OO:<

ותסלחו לי, באמת. אני לא אוהבת להיות בוטה אבל חוצפה כזו של אנשים מזמן לא ראיתי.

גם הגיעה אליי איזו ילדה חצופה אחת לדוכן שהרשתה לעצמה להתלונן על כך שחלק מהעבודות שלי לא צבועות. אני אומרת  - נסי את לצבוע ונראה מה יצא.

עוד אנשים שעיצבנו אותי מאוד היו שני בחורים שהתחפשו ל L וחשבו שזה יהיה מצחיק אם ינסו לקחת לי את החרב ולשחק איתה ~__~

מצד אחד אני אומרת - טוב שהילדים של היום מכורים לאנימה ולא לסמים. אבל למען השם! כמה חצופים הם יכולים להיות??

ועוד משהו! משום מה חצי מהאנשים שניגשו אליי ואמרו לי משהו על הקוספליי חשבו שהתחפשתי בכלל לסורה מקינגדום הארטס! איזו חוצפה!! >0<

טידוס לא דומה בכלל לסורה!! >__<"""

ארגגגג...שונאת מיינסטרים >>

אה, והבנאדם הבא שיקרא לטידוס טיי-דוס יקבל ממני לטמה לפנים! O:<<

ראו הוזהרתם!

פפפפפט *נאנחת*

היו כ"כ הרבה טיפוסים מעצבנים >> דווקא בגללם אני לא אוהבת להגיע לכנסים. אני בכלל לא חושבת שאני אגיע יותר, אלא אם תהיה לי רשות לנסות למכור שם.

הסיבות היחידות שהגעתי היו כדי לפגוש כמה חברים שלי מהקהילה, לנסות למכור קצת עבודות ולדפוק הופעה עם הקוספליי הכי מורכב שאי פעם יצא לי להכין. לא אכפת לי שלא זכיתי בתחרות - לעזאזל עם התחרות והשופטים!><

עשיתי את זה כדי להוכיח לעצמי שאני מסוגלת להכין קוספליי של טידוס, כי אני לא יודעת אם אני אי פעם אוכל לעשות קוספליי כזה שוב.

וכמובן שעשיתי את זה הכי מושלם שיכולתי בגלל שאני כ"כ אוהבת את הדמות 3>

טוב, אניוויי, מה עוד שכחתי?

היה נחמד בכלליות לדבר שם עם עוד אנשים שאני לא מכירה ובכלל לראות שוב אנשים מהקהילה. בעצם לא הייתי בכנס יותר מחצי שנה, מאז פיסט בקיץ.

איפשהו הרגשתי קצת שיפור בכנס הזה כי אני חושבת שהמקום התאים יותר מאשר ההאנגרים של גני התערוכה.

הפעם גם הרגשתי שאני עושה משהו בכנס ושיש לי מסגרת בגלל הדוכן.

ושוב, הדברים שעשו לי את הכנס היו החברים וכמה אנשים טובים, המחזמר כמובן אבל בעיקר האנשים ^^

ולדעתי הקוספליי הזה היה שווה כל שקל שהוצאתי עליו כי חוויה כזו לא היתה לי בחיים וזה היה פשוט כיף טהור להכין הכל =]

אני אצלם עוד שוטים כשיהיה לי זמן ואני אשפצר קצת את הקוספליי.

בינתיים תאלצו להסתפק בתמונה הכי טובה שיש לי

.

.

.

ואחרי שהכל עבר, ממש קשה לי לעכל פתאום שזה נגמר. גז...נעלם. זה היה ממש כמו חלום כזה שהתנדף ופתאום כל האדרנלין התרוקן מתוכי. כמו צמיג מפונצ'ר שיוצא ממנו כל האוויר.

אני מניחה שבשבוע הבא אני אתחיל לחפש איזו עבודה זמנית שתכניס לי קצת כסף כיס עד שאני אתחיל מועדפת, למרות שאבא שלי רוצה אותי בבית עם ההכנות לפסח ואני לא יכולה ממש להתחמק מזה כי אין לנו עוזרת.

עוד מעט מתקרבים לשנה של אמא. אני לא מאמינה שזה עבר כ"כ מהר.

היום אבא שלי עשה אזכרה אצלו בעבודה ושלשום בבית הכנסת.

מחר אנחנו עולים לבית העלמין. לא הייתי שם מאז יום כיפור נדמה לי, וכשאבא שלי רצה לקחת אותי הייתי עם הפסיכומטרי. בכלל, זו לא חוויה מלבבת, אבל צריך להגיע לשם מדי פעם.

והזמן באמת עובר ממש מהר, אבל כל יום אני חושבת עליה וזה כ"כ כואב שהיא לא פה. כשהרכבתי את הקוספליי ואחרי שהסתדרתי מול המראה, הסתכלתי על עצמי וניסיתי לדמיין, מה אמא היתה אומרת ואיך היא היתה מגיבה לו היתה רואה אותי לבושה ככה.

אני בעצמי לא האמנתי שאני מסוגלת להכין כזה דבר, אבל אני חושבת שהיא אולי היתה גאה בי על העבודה הקשה.

לפעמים אני מדמיינת איך זה היה להעביר את שאר הזמן הזה איתה, וזה כל כך קשה להבין פתאום שאני לעולם לא אוכל לחלוק איתה את החוויות הכי טובות והפחות טובות שלי.

היא כ"כ חסרה פה ואני כ"כ מתגעגעת אליה.

הלוואי והיא היתה פה איתי כדי לראות את זה. הלוואי והיא יכלה להגיד לי "מזל טוב" עוד פעם אחרונה על יום ההולדת שלי. הלוואי ויכולתי לחבק אותה שוב.