כל כך עשירה.
החלום אליו שאפתי קרוב להתממש.
אמנם עדיין לא בוערת,אך בהחלט קרובה לאש.
אותו בחור עליו חלמתי ולא העזתי להודות,
עכשיו נושק לי,ומושך-אופריה,ארץ אגדות.
ומתקדמת בסולם,מטפסת אט אט.
ואני עומדת לפרוח.
עוד טיפ טיפה ואוכל ללמד את השמש עצמה כיצד לזרוח.
כמו אויר לנשימה.
עד לפעם הבאה,
סתיו.