לנצח את המובן מאיליו

לימים ובדחיפתה של מירה החלטתי להביא עצמי לטיפול מקצועי.

חדרון קטן וחלון גבוה מכדי שאפשר לראות דרכו, חיקוי של קנדינסקי על הקיר ממול ועציץ ירקרק ליד שידה שהייתה פעם רכוש המשפחה.

ליד שולחן משרדי יושבת פנינה, "שלום אני פנינה, פסיכולוגית קלינית" התישבתי מולה ושפכתי את מר ליבי.

חצי שנה שפכתי ושפכתי והיא הנהנה בראשה לפעמים להסכמה לפעמים מתוך אמפטיה ולפעמים כאוטומט.

בתום חצי השנה אמרתי לה יפה שלום ועוד הוספתי ספרון קטן כמתנת פרידה.

עכשיו אני חיה עם פחות כסף, ללא ספרון וללא האורגזמה המיוחלת.

שוב מירה דוחפת לטיפול אבל הפעם סקסולוגית-עלית מדרגה.