איך מתחילים פוסט אחרי מלא זמן שלא עדכנתי?
איך מתחילים פוסט אחרי מלא פעילויות וחוויות שעברתי?
איך מתחילים פוסט אחרי מלא רגשות ומחשבות שעברו בי?
איך מתחילים פוסט אחרי מלא דברים שנאמרו לי?
איך מתחילים פוסט אחרי מעט תגובות שהגיבו לי?
איך מתחילים פוסט אחרי שהבנתי שכבר השתנתי?
איך מתחילים פוסט אחרי שקלטתי, שאני זה כבר לא אני?
אז איך לעשות את זה?
כרונולגית?
לחלק למחשבות ורגשות לעומת חוויות?
בפירוט?
בהרחבה?
יש כל כך הרבה מה לכתוב ובנתיים, מה שיצא זה רק שטויות.
אז עברנו את הגדנ"ע, באמת שהיה תותחי. נהנתי מכל רגע.
מהאנשים המדהימים שהכרנו שם, מהאנשים שכבר היו איתי, מהפעילויות, השיעורים, המסדרים, ה"הקשב", הארוחות בשעות הלא רגילות, שיעורי המ"פ, המפקדים, הרצינות וכל הצחוקים שעשינו שם.
היה פשוט מעולה, היה מושלם (:.
כי "מחלקה 1- נשמה 1! ומחלקה 2? זבובים."
כי "המפקד משחק אותה קשוח אבל הוא נראה מצחיק..."
כי "פרברים [/פריפריה]=> שליטה"
כי "תומר המדריך גם יפה וגם חתיך"
כי "רועי המדריך גם י.. גם ח.. יש לו שם נחמד" ואופי מעולה!
כי "יש לנו שני ג'ינג'ים!"
וכי אברם הוא מלך!
מפה לשם, עבר הזמן והגענו להשבוע שהיא מלא בפעילויות שאני בקושי זוכרת..
בגדול, מוש בן ארי בא, והיה כיף.
הוא נתן וואחד הופעה, למרות שזה כולה גדרה.
פגשנו כמה חברה שהכרנו בגדנ"ע. נשמות.
והקהל, למרות שהיה מלא בערסים, לא הצליח להרוס.
צעקנו, רקדנו, צחקנו, נהננו. בקיצור, כייפנו.
למחרת, פורים.
אני בתאל אביטל וחן התחפשנו לביטלס.
חחחח אנשים דווקא אהבו את הרעיון. אז נכון שבהתחלה היה דיי כיף, באים, רואים את התחפושות של כולם וכאלה.
אבל מהר מאוד התחיל להיות ייבש.
היה דיי עלוב השנה.
אבל אחר כך נסענו לבילו בצווחות ובמזמורים.
הלכנו לבית הפנקייק. חגגנו לשירי שלי יומהולדת..
היה כיף ומצחיק ופורימי ומפדח (:. היה צבעוני P:
**אנצל איזכור זה ואגיד לך כמה דברים, שלא תמיד יוצאים במילים.**
שושה, יפה שלי, אין מספיק מילים לתאר 13 שנות חברות כמו שהיו לנו.
אז נכון, אלו לא היו 13 שנים מלאות, והיו הרבה ריבים ומחלוקות.
אבל כל שחשוב הוא שתמיד ידענו והצלחנו לסיים אותם בטוב.
עם השנים שתינו התבגרנו וככה גם החברות שלנו.
ועכשיו את כבר 16. ו16 זה לא סתם. ונכון שהיומהולדת כבר עברה, ומי כמוני יודעת שהיא הייתה לך מדהימה..
אבל מעבר ליומהולדת שיהיו לך חיים מדהימים ומקסימים. שתלמדי לנצלם הכי לחיוב.
ש"תעשי רק מה שאת אוהבת
רק מה שאת חושבת
שיהיה לך טוב."
וכמו שביטנר אמר ובחוכמת יתר "חייכי אל העולם, רק כך הוא יחייך אלייך בחזרה".
ואל תשכחי שלמרות ש16 זה לא סתם. זה גם כולה 16.
אז אל תשכחי שמותר לך לעשות טעויות ושטויות, לא יקרה כלום כל עוד תלמדי מהם.
שיר, יפה שלי את כבר בת 16 ועם זאת כולה בת 16.
תחיי את החיים באהבה (:
ואל תשכחי שאני פה כבר 13 שנה ולעוד 130 שנים הבאות. במרחק שני רחובות ממך.
אחרכך המשכנו ל"עשר דקות" בצופים כדברי חן.
מה שהפך ליום שלם.. אבל היה כיף, כמו תמיד. חזרתי בשעות הערב. לבית ריק שאיפשר לי קצת מנוחה שקט והרבה מחשבות. שעדיין אני לא סגורה עליהם.
יומחמישי, תעודות.
חחחח שעה ראשונה סתם עשינו שטויות במשרד של רחלי. -עלאקהכנסנועיתוניםלשקיות-
אחרכך שעת סתםדיבוריםעםאפרת בספורט. כרגיל כזה (:
אחר כך, תעודות. בתכלס, אני דיי מרוצה. כאילו, לא יודעת..אני אמורה להיות. אבל אני פשוט לא הכי רגילה ל65 ו75. למרות שבאמת זה היה באשמתי. כולם [חוץ מרוני] היו די בסדר איתי.
אחר כך הבייתה ואז פעולת שכב"ג עם שתי מצטרפות חדשות [אביטל ושיריק P:] שכמה שהייתה קלילה, היא שוב גרמה לי לחשוב.
היא הייתה בסימן "חייך והעולם יחייך אליך בחזרה" ונכון שאני מחייכת, ובאמת שבקושי יש תלונות, העולם גם הוא מחייך אליי. אבל זה לא כמו פעם. זה לא אותם חיוכים, וכמה שאני מתגעגעת לחיוכים של פעם שהייתי מקבלת מהאנשים של פעם.
אני במצב מוזר כזה. שאני לא מרוצה ממנו. אבל אני גם לא רוצה לשנות אותו כי אני מפחדת שהשינוי יפגע בדברים אחרים.
אוח. עכשיו יש זמן ואין לחץ והכל ובכל זאת אני לא מרוצה. אני אפילו לא מבינה למה. אני לא מבינה ממה.
אני לא יודעת מה אני רוצה וזה כזה מייאש! אוחח באלי לצרוח. סתם ככה פשוט לצעוק.
ואני אפילו לא יודעת למה אני כותבת את זה פה. אני לא יודעת מה אני מחפשת כאן.
אוחח. מה אני רוצה מעצמי?!
אבל כן, אני עדיין מחייכת. לפחות משתדלת.
אבל אל תתנו לזה להטעות אתכם. זה כבר כמעט מטעה אותי.
אוף. באלי תקופה ארוכה של חיוכים כנים. חיוכים שלי וחיוכים שלכם. חיוכים שלי וחיוכים של העולם.
קחי מה שתרצי, מי יסרב לך
קחי את העולם כולו
מי יוכל לומר לך לא
אם רק תחייכי, מי לא יתאהב בך
מי שאת רוצה יבוא
אל תלכי עם מי שלא.
תעשי רק מה שאת אוהבת
רק מה שאת חושבת
שיהיה לך טוב.
יש לך זמן לגדול, כמה יפה את
קחי את העולם כמו פרי
קחי כל מה שאפשרי
אין אחת כמוך, את כבר יודעת
שתוכלי תמיד לבחור
כל מה שתרצי לזכור.
תעשי רק מה שאת אוהבת...
יום אחד יבוא מי שחיכית לו
מי שאת רוצה יבוא
עם מה שאת אוהבת בו.
תעשי רק מה שאת אוהבת...
כולנו צריכות לאמץ את זה ^^.
שבת שלום שתהיה לכם, שבוע מקסים ואחלה סימסטר. גם אותו נעבור (:.
-עריכה-
נראלי שהצלחתי להבין.
אחרי חודשים של בלבלות ומחשבות. בערב אחד הצלחתי להבין.
בערב שישי כזה שאתם שולחים לי הודעות ואנחנו חוזרים לדבר כמו פעם.
גם אם זה קצר, גם אם זה רק לתכנן מה עושים הערב. מלא זמן שזה לא קרה [אולי בגלל שהמחשב לא עבד]
כלכך התגעגעתי לזה. אתם פשוט לא מבינים כמה. כמה היה לי כיף לקבל שוב את ההודעות האלו.
וזה לא שהתגעגעתי להודעות. התגעגעתי לשיחות של פעם, לחברות של פעם לחברויות של פעם.
התגעגעתי אלינו בטירוף ואני כל כך רוצה שזה יחזור. והיום, הערב הזה, זה הוכיח לי שזה לאט לאט מתחיל לחזור.
וזה יחזור. ואנחנו נעבוד על זה. כולנו.
ואם אתם לא מבינים ואתם רוצים שמות כדי להבין שזה אתם אז זה כולכן, כל אלה ששלחו אלי הודעה במחשבה של "וואי כמה זמן לא דיברנו" דפי,נוי,עופרי,שיר והדר. אני מתגעגעת למצב שהיה בינינו פעם.
ובאמת שאני רוצה לעבוד על זה, בתקווה שזה לא ישפיע על קשרים שלי עם אנשים אחרים.
אבל בנתיים אני אסגור את הפוסט סופית בחיוך.
כי סופסוף הצלחתי להבין מה עובר עליי.
אני אוהבת אתכם,
נואיי וזהו (:.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
