| אני יכולה לגלח את הרגליים שלי, אבל איפה הכיף? |
| 6/2009
יואו, כמה שאנשים יכולים לחרפן לפעמים- מכתבים
אני כותבת בפורום תמיכה. עכשיו היות וזה חסוי אני לא כל כך רוצה לערב אנשים מבחוץ, אז הנה התכתבות במסרים עם אחת המשתתפות האחרות. התחיל משהו סתמי כביכול וקל לעלות על דפי הפורום אבל פשוט מתוך ידיעת עניין פתחתי את הכל בפניה במסר, כדי לא להביך אותה מול כולם, גם את זה היא לא העריכה, כמו כל דבר שעושים בשבילה. כי כולם שם לתמוך רק בה. לאף אחד אחר אין שם בעיות משלו. נכון?
לא משנה. איזה קטע. גם אני יצאתי בוקית איתה. יאללה עבר.
חוץ מזה, הסידורים שכתבתי עליהם בסוף הקטע הקודם עברו בהצלחה. ביום חמישי אני אצטרך להיות שם מוקדם בע"ה להתחיל לפעול בקשר לקבלה לקורס.
יש לי חלומות כל הזמן, ב"ה, ואני ממש ממש נהנית לחלום. ואחר כך לשבת בבוקר ביני לבין עצמי ולעבד אותם למודע.
חזרנו אתמול, העום בעצם, בבוקר, באיזור חמש-שש משדה התעופה, התמקמתי על המחשב לשעה ומשהו, והוצאתי את הכלב של אחותי בפעם הרביעית לטיול קקי. אני כל כך שמחה שעלינו על זה, לפני כן הוא היה נובח ומיילל כל כך הרבה שחשבתי שאחד השכנים שלי הולך לנסות לעשות לו משהו, שלא נדע מצרות.
תודה לאל, שני טיולי קקי קצרים ביום והוא שלו וחמוד ומאושר..
מתחשק לי לסוע לחופשה אקזוטית, לשבת על הים או בריכה, לשתות קוקטיילים לא אלכוהוליים. נראה לי שאתחיל לפעול בנוושא. אם לא ייצא משהו רחוק אולי נסע שלושתינו לאילת ליום יומיים. למרות שממש מתחשק לי מקום זר שלא מדברים בו עברית פרט אליי. אני רוצה להתגעגע קצת לארץ גם. ולהרגיש חופשייה להסתובב בבגדי חוף לא מושכים ולא מטופחים. זו חופשה טובה בשבילי.
אגב: בהקשר לפוסט הקודם, דברתי עם האקס, יצאתי מהסרט שהייתי בו, הכל בסדר איתי עכשיו המצב רגוע.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
פלא-גופא