מחר,הכל יראה אחרת,ככה זה תמיד,

בדומה לשיר של אביב,,,,,

ואולי בעצם,מחרתיים,,,,,,!

הכאב ואני צועדים ביחד,

האחד ליד השניה,

בזהירות שלא להתחכך זה בזו,

אפילו לא בנגיעה אחת מיותרת.

הפחד ממני והלאה,הסקרנות,נאדה,,,,,,,

יכולתי המעשית לא תופסת,

לא נתפסת,,,,,,,,,,,

אולי תבין מחר !!!!!!!!!