והנה אני שוב,מול המסך,מתלטפת עם תחביב נוסף.

משחקת עם הכתוב,מתפלשת בחומן של האותיות,

מלטפת אותן,טועמת אותן.

עולם ומלואו זורם לי מבין האצבעות,

עולם מעושר של מילים מרקדות,ושל אותיות מקפצות.

מרגישה את האלף הרומנטית מלאת האהבה,

אוהבת את טעמה של הנון המנשקת,

מתמוגגת ממתיקות השפתיים של השין השחומה והטעימה

כ,,,,,,,כמובן,שוקולד.

הרייש שאותי תמיד תרגש,מרקדת בקצב לצלילי הצדיק

מלאת הלהט,המציירת בשלל צבעים את כל העולה על דימיונה

של הדלד היצירתית.

ואילו אני השיכת לאלף,כי כך רצה הגורל,

יישובה על שפת המים,קשובה ללחישותיו של הים,

מתפעלת מהשקיעה,

ונפעמת מקיסמה של היוד,היודעת לשים דגש

על כל פסיק ונקודה.

והתף תמיד תאמר תודה,על הידידות ועל האחווה,

על עולם שלם של אותיות שאיתי כאן,ועם הפיי מפזזות,

ונותנות משמעות לרגשות,ועם הח'ת ביחד

מעניקות לי קצת נחת.

ואחרונות חביבות מגיעות בתרועה

הב'ת המבוייתת שעם הגימל בשכנות טובה גרה,

וההי,היא זאת שעמדה,ולפעמים היא מתפרצת

ודוחפת את הוו הורדרד מבושה,על הזין

שחיש נמרח לו בחיוך,

והכף מביט ומוחא כפיים סוערות,בעוד הלמד השקדנית

מצטרפת אל העין,וביחד הם לומדים ויודעים

לבחון כל דבר,וזוכרים היטב הכל,וסומכים על

הסמך הסמכותית,שדופקת עם הט'ת על השולחן

ויורקת באויר,טפו טפו טפו,כי זאת האמונה.

כן כן,כאלה הן האותיות

כל כך מיוחדות

ותמיד ביכולתן אותי מקסימות !