הדואר על השולחן שוכב לו,נערם,ובשתיקה רועמת מצפה רק שאתיחס אליו.

מה כבר יכול להיות פה,אני חושבת לעצמי,,,,,את מלאי השנות טובות המקסימות

כבר קיבלתי,,,,מה כבר יכול לצפות לי,,,,,תשלומים,דפי חשבון מהבנק,מהביטוח,

פרוספקטים,הזמנה לתערוכה,ושוב,,,,,תשלומים,,,,,,,,,,,,

ובכל זאת היום ביצבצה לה איזו מעטפה הכתובה בכתב יד,,,,,,,אולי שנה טובה

שנתעכבה לה חשבתי,,,,,,פתחתי ו,,,,,,,הפתעה,,,,,,,מכתב מחברתי הטובה,,,,,,,

וואי עבר זמן רב כל כך,,,,,,זה כלל לא משנה,העיקר שההרגשה נעימה כל כך.

קראתי בשקיקה כל פרט ופרט,תוך התחברות לילדה שבי,לילדה שתמיד אהבה לכתוב,

אהבה להתכתב עם ילדים בעולם,עם החברים,,,,,,,,,

ודאי שהיום הרבה יותר קל,ויש הרבה יותר אפשרויות,,,,s.m.s,מייל,ופקסים מהירים,,,,

ובכל זאת ,מבין כל אלה אין כמו מכתב בכתב יד מושקע ומקושט המשקף את הכותב

ומעביר את הרגשות בצורה כל כך מוחשית ונפלאה.

זוהי באמת הפתעה יפה.