היא ילדה שפוחדת מכל דבר.פוחדת ממקפצות,וממים עמוקים.

פוחדת מגיורא העגלון גדול המימדים.

נורא פוחדת ממבטים חודרים,,,,וגם מ,,,,עוד כמה דברים.

ואם היא לא פוחדת,אז איכשהוא היא מפחידה את עצמה

במחשבות מלאות באם ואם ואם.

אז פעם היא פחדה שיברח לה פיפי,שהרי נורא קשה להתאפק.

ואבא דיגדג,וזה היה כל כך מצחיק עד שברח לה הפיפי.

היא הרגישה נורא מבוישת וברחה לחצר.

דמעותיה זלגו מעצמן.

וכשסבא וסבתא אמרו לה שילדים גדולים לא בוכים,

היא בכתה יותר.

שהרי איך אפשר לעצור את הדמעות ?

ואז היא ידעה ממה היא לא פוחדת,,,,מלבכות.