קיים בנו הצורך להתרפק על ברכיו של העבר,לשחק עימו את משחק הזיכרון,להפליג על גלי הנוסטלגייה אשר גורמת לנו לחמימות פנימית נעימה שכזאת.

יש מן צורך להיזכר לפעמים בתקופת הילדות שעברה לה,במה שהיה פעם.בדברים הכל כך פשוטים שהסבו לנו הנאה. בחברים,במשחקי הילדות שתמיד שימחו את ליבנו. ברכיבה על אופניים,השתכשכות בחולות,ג'ולים,אוספים למיניהם חינוכיים בטח,ועוד המון .

בכלל לא הבנו את המבוגרים שתמיד הזכירו לנו את מה שהיה.

והנה אנחנו כמותם כעת.קצת מתרפקים,וחיש  חוזרים.

וכשביתי האהובה בחיוך מתקתק ביקשה ממני: ממי ספרי לי איך הייתי פעם,כשהייתי קטנה,,,,הבנתי שההתרפקות לא מיוחסת רק למבוגרים,היא נבנית כבר מהילדות,והיא מפנקת את ההרגשה ומנעימה ברובה.

אז תהנו לכם אנשים,מכל צבע מוצא וגיל,ותשתעשעו רק עם הזכרונות הטובים.