מושיטה לך את ידי,ומוצאת את ידך.

הפעם היא פה ,קרוב לצידי.

איש אינו רואה,איש אינו שומע.

איתותי הלב מסנוורים את עולמך.

ליבך הרוקח רחשים מתכווץ ומרפה,

שולח הרחק את טיפת ההיגיון האחרונה

שעוד נותרה בך.

מטביעה את מבטי אי שם עמוק בתוך שלך

לא מצליחה לשחות.

כף ידי נשמטת לפתע משלך

אתה מבקש להרימה,לעוד רגע קט

מתמכר לחמימות ורכות מגעה.

משב רוח נעים

מעיף את בלוריתך.

נפסק שיקול הדעת מתכהים החושים,

מתכווץ לו הלב מבלי יכולת להרפות.

ושוב,ידי בידך.