אני חייב לציין שהפוסט האחרון שלי היה יותר מדי שמח. כמובן שהייתי רוצה שזה יהיה המצב , אבל למציאות יש דעה שונה בנושא. זה לא אומר שמה שכתבתי לא היה נכון, פשוט חשבתי שככה זה ימשך גם בעתיד. אפשר להגיד שהייתי מסטול מהשינוי המרגש ועכשיו אני יורד לקרקע, כי לא יכול להיות רק טוב בחיים
.
טוב, אז מה קרה? דבר ראשון הציפיות שהיו לי לגבי הבחור שפגשתי באותו ערב התפוגגו אחרי כמה פגישות. דבר ראשון הוא הבריז מהסרט שקבענו ללכת ביחד (כמו גם מעוד משהו שקבענו בחופש). גיליתי שהוא די אינטרסנט ולא מעוניין בי כבן אדם, אלא יותר כתוספת לחברים שלו שהוא אוהב לצאת איתם. אני חושב שזה דבר שהתאכזבתי ממנו הכי הרבה.
במהלך הזמן הזה עוד פעם יצאתי עם ידידים הגאים שלי למועדון הזה וזה היה פחות טוב פי כמה מפעם הראשונה. דבר ראשון כי הידידים שלי רבו ואני נקלעתי ביניהם. הם די הרסו לי מצב רוח לכל הערב וכבר לא יכולתי ליהנות. ועוד כמה פעמים גם היו כל מני סיבות שגם קשורות אליהם.
בעיקרון היה לי חופש פסח טוב, אם המפקד "הנחמד" שלי לא היה רוצה להראות "למי יש ביצים יותר גדולות" ולעשות משהו שלא עזב אותי במנוחה במהלך השבוע. לא רוצה לכתוב פה את כל הפרטים, אבל מחר יש לי משפט. מבחינתי עשיתי את הדבר הנכון ומקווה שזה יביא את התוצאות, אבל קצת מאכזב אותי שלא היה אף אחד לתמוך בי בכל העניין הזה...
בא לי שיהיה לי כבר חבר שאני יוכל לסמוך אליו עם כל הלב. בא לי להרגיש אהבה הדדית, שלא הרגשתי אף פעם. בא לי שמישהו יתמוך בי עם כל הפתעות הלא נעימות האלה שאני מקבל עכשיו. זה המחיר של השינויים הטובים? שאני צריך לקבל איתם גם את השינויים הלא טובים? אני רק מקווה שיהיה לי מספיק כוח לא להתייאש בדרך...
