לכל דבר יש משמעות

טוב, אז החלטתי לעדכן סוף סוף. האמת היא שרציתי לעשות את זה מזמן, אבל כל הזמן דחיתי בגלל כל מני שטוויות.

בכל אופן הייתי עד עכשיו בתקופה לא נחמדה במיוחד. הייתי רוצה לשתף אתכם בכל הפרטים, אבל שכחתי כבר את הרוב. מה שאני זוכר זה שהיה הגנ"ש טוב, גם נחתי מהרוטינה שלי וגם היה לי זמן (מלאאאא זמן J)כדי לחשוב על דברים. הלימודים שלי בהגנ"ש לא קצרו פירות ונכשלתי בגדול. אני מניח שזה אחת הסיבות שבגללן הייתי קרוב להתמוטטות עצבים. הרגשתי שכל העולם שלי מתמוטט, הרגשתי שאני נכשל בכל דבר בחיים – אין לי חיי חברה, זוגיות לא מסתדרת, אני שונא כל דקה שאני נמצא בבסיס ועכשיו אני נכשל בלימודים (הדבר היחיד שהייתי טוב בו כל הזמן). איכשהו הצלחתי להתמודד עם זה ולהמשיך בדיכאון הרגיל שלי, שכמובן הקשה עליי להשתפר באיזשהו כיוון.

הרגשתי שאני ממש צריך שינוי, כי אני לא יכול לחיות ככה יותר. ואז הייתה לי שיחה עם ראש ענף שלי שגרמה לכמה דברים לזוז. הוא אמר לי שבגלל שהפרויקט שלי לא מתקדם הוא מעביר אותי למדור אחר, אבל אני עדיין יתעסק באותם דברים. בהתחלה לא אהבתי את זה, כי באופן כללי אני לא אוהב שינוים (גם כשאני מבין שהם יכולים להיות לטובתי). ואז הייתה לי שיחה עם המפקד החדש שלי שנתנה לי מוטיבציה להשתדל יותר בתמורה ליותר זמן ללימודים. סה"כ חשבתי שזה יהיה טוב ואני באמת השתדלתי להשתפר. עשיתי את זה במשך זמן מסוים ואז התחלתי להרגיש שכל ההשתדלות הזאת גורמת למצב הרגשי שלי לקפוץ לנקודות לא טובות. הייתי צריך לעשות דברים שהיו מנוגדים לאופי שלי ולהיות בלחץ שאני צריך לסיים דברים לפי לוחות זמנים שנקבעו לי (אפילו אם הם לא הגיוניים) וזה גרם לי להרגיש רע.

השבוע היה הרגשות האלה רק הלכו והידרדרו אחרי שמפקד שלי רמז לי באיומים לא לתת לי זמן לימודים כמו שהוא הבטיח אחרי שדרים לא התקדמו כמו שהוא רצה. מצד שני היה לי מועד ב' בקורס שנכשלתי בו, מאוד מצחיק ונחמד להפתעתי. המרצה די חשב שאין אנשים שעושים את המבחן ובא רק אחרי שהתקשרנו אליו, אז קיבלנו הקלות מסוימות, שבעזרתם אני מקווה שאני אקבל ציון טוב. גם חיי חברה התחלו להשתפר כי החלטתי ללכת לפעילות (אומנם קצת חנונית, אבל לא איכפת לי) בטכניון. ההפרש הזה בין שני קצוות של סקלת רגשות שהייתי בה השבוע, גרם לי להבין מה אני באמת רוצה. אני רוצה פאקינג להשתחרר מהתפקיד המסריח הזה ושיהיה לי זמן ללימודים כדי שאני לא אגיע למצב שבו הייתי בסמסטר שעבר. ואני רוצה לעבוד בעבודה מעניינת שאני אהיה טוב בה ולא ארגיש חסר תועלת. אני מרגיש שעכשיו אני מתחיל להתעורר אחרי כל התקופה הזאת שהייתי בתרדמת.

אני חושב שיהיה לי ריב לא קטן עם המפקד החדש שלי, כי אני לא רוצה שוב להרגיש את מה שהרגשתי בשבועיים אחרונים. אני מאוד מקווה שאני יעמוד על שלי ולא אכנס שוב לתרדמת....