בגיל 29 אני מגלה את אמא מחדש. אני שמחה שיש לי את ההזדמנות הזו, שאמא עדיין לצידי. אני יודעת שזה לא מובן מאליו. 

כשהבחור שלי טס לחופשה היא מיד הזמינה אותי להתארח אצלם. אבל אני יודעת שיהיה לי צפוף מידי בין שני האחים הגדולים שלי, שבשנות השלושים פלוס לחייהם חזרו להורים, כל אחד מסיבותיו שלו. צפוף וטעון. אז אמא מציעה להתארח אצלי ואני מיד מתלהבת ונזכרת בפעם האחרונה שהיא ביקרה אותי במעונות הסטודנטים, ובטיולים שלנו בעיר ובים. אלו היו יומיים מופלאים בהן שטנו בזמן משלנו והתקרבנו מאוד.

- 

אני אוספת אותה מתחנת הרכבת לבית שלי, שקיבל צורה וחמימות ביתית. דאגתי לנקות ולסדר כמה שיכולתי כדי שהיא לא תתחיל עם הניקיונות. אבל זה היה קרב אבוד. היא ישר רצתה להתחיל לנקות לי את הבית וביקשתי ממנה שלא, שזה הזמן שלה לנוח ולהתרענן ממטלות הבית שלה. היא מתנגדת ואומרת שהיא לא יכולה לא לעשות כלום, שהיא אוהבת להיות פעילה ונקיונות הבית זה חלק מכך. היא מספרת איך בבוקר שבת היא קמה מוקדם ומנקה את הבית לטעמה ונהנית מכך. אני מחליטה לזרום איתה עד כמה שאפשר.

-

אני מבקשת להכיר לה מקומות חמד בשכונה ואנחנו הולכות יחד למטע הזיתים הסמוך שבו אני והבחור שלי עשינו מסיק זיתים וכבשנו אותם. אמא מתלהבת ואנחנו בוחנות את העצים, בתקופה הזו הם מוציאים ניצנים ואני אומרת לאמא שלקראת ראש השנה הזיתים יהיו מוכנים לקטיפה. אח"כ אנחנו נוסעות לטיילת המשקיפה לנחל, מתיישבות במצפה המוצל תחת עצים רחבי ידיים. אמא נהנית מהנוף והשמש, ואני נהנית מההנאה שלה. היא קוטפת צרור של פרחי לבנדר ריחניים. 

-

בבית אני מכינה לנו מרק מינסטרונה מלא בכל טוב ועשיר בטעמים. אמא מבקשת לעזור אבל אני יודעת שהיא צריכה לנוח אחרי הנסיעה הארוכה. אני מעודדת אותה ללכת להתקלח ולנוח, וכשהיא חוזרת אני נותנת לה משימות קטנות כדי שתרגיש בעשייה. היא משקה את העציצים, קוטפת לנו עלים לתה, מחליטה לסדר מחדש את הבגדים על מתקן הכביסה...

-

כשיורד הערב אנחנו מדליקות יחד נרות ריחניים לשבת. אמא מברכת ומבקשת רפואת הגוף והנפש לכל אחד מילדיה, ומוסיפה עבורם ברכה אישית. היא מבקשת בשבילי אושר, הצלחה, המשך זוגיות תומכת ופריון. אנחנו מתחבקות ומתנשקות ומקבלות את השבת בלב פתוח. היא מקשטת צנצנת זכוכית בסרט לבן ומניחה בה את הלבנדר. השולחן חגיגי וערוך לארוחת השבת ואני מוזגת לנו כוס יין ומרק חם. בכלל לא צריך לדבר, הנרות, האינטימיות והחמימות עושים לנו טוב. הנוכחות שלנו זו עם זו והזמן המקודש רק לנו הופך את הערב הזה למיוחד מאוד. 

-

למחרת בבוקר כשאני מתעוררת הבית כבר עבר ניקיון יסודי, המרפסת רעננה וארון השירות מסודר למשעי. חשוב לה שהבית יהיה נקי ומסודר לקראת הבחור שלי שחוזר מהחופשה, ורוצה שאחזור גם אני לבית מסודר אחרי שאאסוף אותו מהטיסה. אני מודה לה על כל ההשקעה ומקבלת זאת כמתנה בדרך שלה להעניק לי ממנה. 

אנחנו נוסעות יחד לטבע שמחוץ לעיר. כל הנסיעה עוברת עלינו ברקע ירוק, פריחה צהובה ושמיים כחולים. אמא נהנית מהנוף ומצלמת למזכרת. אני מחנה את האוטו לצד כר דשא מפנק ואנחנו פורסות עליו את השמיכה. כל כך יפה ושקט לנו באי הירוק שמצאנו. אנחנו נשכבות עם הפנים זו לזו ואמא מספרת לי זיכרונות ילדות שלה וסיפורים על המשפחה. היא מספרת לי על הפעם שהלכה למסיבת סיום יסודי של אחי בקאנטרי. היא לא הכירה את שאר האימהות והקשיבה לשיחה המרכזית. אחת הנשים העירה לה שהיא שקטה ושאלה למה היא לא משתתפת בשיחה.

הסיטואציה הזו הייתה מוכרת לי נורא, שנים שסבלתי מהסיטואציות האלו וגם היום עדיין קשה לי. אני נמנעת מאירועים המוניים כאלו שבהם אני מאבדת את עצמי ואת הקול שלי. אבל הופתעתי לשמוע את זה מאמא, תמיד החשבתי אותה לאדם חברותי שקל לו לדבר עם אנשים. הרגשתי נורא קרובה אליה וזה קצת עזר לי לקבל את השתקנות שלי בחמלה. 

-

השבת הזו קירבה אותנו מאוד. למדתי כמה אנחנו דומות ביצירתיות, באהבה לשמש וגם בקושי עם סיטואציות חברתיות. 

בשבועות לאחר מכן נפתח בינינו שיח חדש וזורם יותר, אנחנו משתפות אחת את השניה יותר בתחושות שלנו.  

היא מספרת לי שהתגעגעה אליי מאוד. שבצבא הייתי בשבתות אצל החבר לשעבר ולא בבית, שלאחר מכן עברתי לאוניברסיטה והתראינו לעיתים רחוקות. שהייתי עסוקה בלימודים. היא אומרת את זה ממקום של כנות וגעגוע ואני מבינה אותה, אמרתי לה שגם לעצמי לא היה לי זמן בשנים האחרונות. שרק בשנה האחרונה אחרי שעזבתי את העבודה ההנדסית ועברתי לתחום הטיפולי יש לי את הזמן לעצמי וגם ליקרים לי.

- -

פתאום אני מבינה את מה שכתב לי האבהי אחרי הביקור האחרון שלי אצלו. הוא אמר שהוא מרגיש כאילו שבתי ממסע ארוך, בריאה בגופי ובנפשי, בוגרת יותר ויודעת מה אני רוצה מעצמי. אחרי המסע הארוך עם עצמי, אני חוזרת לאמא ולקשר העמוק שלנו.