הקשר עם הבחור החדש, שכבר לא כל כך חדש, הולך ומתהדק. אנחנו מסתובבים יחד בפסטיבל ריקודים והופעות בעיר, אוחזים ידיים ומתחבקים בפומבי. קשה לי לא לגעת בו, לנשק ולחבק אותו כשהוא כל כך קרוב אליי. אנחנו רוקדים אחת עם השניה בלי לראות את העולם סביבנו, שקועים עמוק בחוויה וזה בזו. אבל אז אני פוגשת חברה, שמכירה גם את הבן זוג. היא כותבת לי בהודעה שזה לא עניינה, אבל האם היא יכולה לשאול? ואני עונה שבטח, אני והבן זוג בזוגיות מאפשרת, והיא פולטת אנחת רווחה וירטואלית.
אחרי השוטטות בין כל האנשים אנחנו הולכים לדירה שלו למצוא פינה שקטה ואינטימית יותר. הוא מפשיט אותי ומשכיב אותי על מיטת העיסויים ומתחיל להכיר את הגוף שלי. עובר ומעסה כל חלק בגב, בכתפיים וברגליים. בחלק מהזמן זה נעים, בחלק מהזמן כואב וברוב הזמן אני פשוט ישנה מרוב עייפות. אני מתעוררת מפעם לפעם לתוך כאב פתאומי וחוזרת לישון. בסוף העיסוי המקיף אני כועסת על עצמי שנרדמתי ולא הייתי קשובה למגע שלו ולכל ההשקעה מההתחלה ועד הסוף. אני מבקשת שישכב לידי ומחבקת אותו.
אח"כ קופצת ממנה ומתחילה לנשק וללטף בטירוף כל חלק בגוף המדהים שלו. אלוהים כמה שהוא מהמם ויפהפה! כמה שאני אוהבת את הכתפיים הרחבות, החזה המוצק והשרירים. איך אפשר להפסיק ללטף לו את הבטן ולנשק אותה, לא מצליחה להפסיק. אני אוכלת אותו בכל החושים שעומדים לרשותי: מלקקת וטועמת עם הלשון, נדהמת מהגוף והפנים הערומות שלו שמשתקפים לי בעיניים, נמסה מהמגע בגוף שלו, מתענגת מהקול המתענג שלו... שלא יגמר לנו הלילה, בבקשה
בבוקר הבן זוג אוסף אותי ממנו ואנחנו נוסעים לקניות וסידורים ועניינים שבשיגרה.
-
אני מתגעגעת לבחור החדש כל כך, מכורה אליו וללילות איתו.
השבוע הוא שלח לי הודעה שהוא בבי"ח עם שבר בעקבות תקרית תוקפנית לא נעימה. למחרת נסעתי לבקר אותו ולהיות איתו שם. נסעתי לבקר אותו שוב אחרי הניתוח שעבר בהצלחה. כל כך כאב לי לשמוע על זה ולראות אותו עצוב ושבור בבי"ח, אבל הוא אמר שאני נותנת לו אנרגיות וגורמת לו להרגיש יותר טוב. היה לנו טוב לעמוד בשמש הנעימה של הבוקר ולהתחבק. ליטפתי לו בעדינות בעדינות את הלחי הפגועה ונישקתי נשיקות קטנות קטנות על כל חלק בה. העברתי לו אנרגיות חמות של אהבה וריפוי, כמו שהוא היה עושה לי.
- - -
החברה העתודאית מהתואר השתחררה החודש מהצבא. אני פוגשת אותה בפאב, כשהיא נכנסת לבושה בחולצה אדומה מחמיאה ואודם. השיער החלק והארוך ארוך שלה מכסה את הגב ומוסיף לקסם והזוהר שאופפים אותה. אבל היא מספרת לי דברים הפוכים לגמרי ממה שאני רואה מולי. על תחושת הזיקנה מול בנות 18 בשירות, על הציפייה של אחרים ממנה להתחתן כי היא כבר בת 25 ונמצאת בזוגיות ארוכה. שהיא רק רוצה לצאת, לרקוד, להנות לטייל בעולם אחרי 4 שנים עמוסות של תואר ושנתיים מלאות בצבא. על הזוגיות הכבדה שקצת מכבה אותה מההיי שהיא נמצאת בו עכשיו. על הקשיים בבית. על בחור כלשהו שהתחיל איתה והוא עשה לה להרגיש משהו שלא ציפתה.
אני מקשיבה לקושי ולעצב שנאגרו בתוכה זמן רב ועכשיו מתפרצים החוצה בדמעות ואני מתחילה לדמוע איתה גם. קמה ומחבקת אותה חזק חזק, את הבחורה הצעירה והמהממת הזו. אני אומרת לה שכל התחושות שלה לגיטימיות לגמרי, שאחרי כל כך הרבה שנים של חישוב והצבת מטרות לעתיד הרחוק, צריך לחשב דברים מחדש ולבדוק אם זה עדיין רלוונטי לכאן ועכשיו. מעודדת אותה לחקור ולנסות מה עושה לה טוב ומה לא, לתת לעצמה לחיות את הרגע ולהבין מה חשוב עכשיו.
אני משתפת אותה בזוגיות הראשונה שהתפתחה בצבא, על הקושי והדברים שהיו חסרים לי במערכת יחסים הזו, שבסופו של דבר נגמרה, אבל לקחתי הלאה מה חשוב לי שיהיה במערכת יחסים הבאה שבשום אופן לא אוכל להתפשר עליו. משתפת אותה בתקרית עם המילואימניק שהתחיל איתי והצית בי תחושות שלא ציפיתי להרגיש כל זמן שהייתי בזוגיות ההיא וקצת עירער אותי.
אבל הוא גם מאוד העצים אותי ועודד אותי עם הפסיכומטרי והתואר, וגם בכלל. סיפרתי לה שהוא פוגש הרבה חבר'ה צעירים ומדבר איתם על התוכניות לעתיד ועוזר להם ויכול להיות שיעשה לה טוב לפגוש אותו ולהתייעץ איתו. קבעתי איתה שנקפוץ אליו לטיול ושיחה
- - -
הדיבורים עליו עשו לי להתגעגע. מאז המילואים האחרונים דיברנו פעמיים אבל עכשיו אני מתגעגעת ורוצה לראות אותו שוב. הוא אוסף אותי כרגיל מהרכבת ואנחנו מתחילים בנסיעה אינסופית בשבילים ובהרים עד למקום מבודד שאפשר לחבק וללטף בלי מעצורים. לפחות עד שהטלפון קוטע את התחושה הנעימה, והוא נאלץ להוציא את היד המענגת שלו מהתחתונים שלי כדי לענות. אני מורידה את התחתונים ונשארת עירומה מתחת לחצאית הפרחונית המתנפנפת, וכיף לי החופש.
הוא משתגע מהגוף שלי ומהפנים, קצת כמו שאני משתגעת מהבחור החדש והמהמם. הוא אומר שעכשיו הגוף שלי בשל ומלא ומהמם יותר מהשנים שבהם הייתי רזה יותר. אני מסכימה איתו לחלוטין, לא אהבתי את הגוף שלי בתקופות הרזון והעצמות הבולטות. וכמוהו, אני גם נהנתי להביט בגוף שלי במראה ולגעת בו.
מכונית עוברת לידנו והוא מחליט לקחת אותנו למקום שקט יותר. בדרך על הכביש אני מושכת את היד שלו אל בין הרגליים שלי ונותנת לו להשתגע מהרטיבות. אנחנו יורדים את ההר עד לאפיק הנחל היבש, הוא קוטף לי תאנים מהעצים שלאורך השביל וענף טימין ריחני במיוחד, בדרך למעלה אני שואלת אותו אם הוא התרגל לנוף או עדיין נהנה ממנו כל פעם מחדש, והוא עונה שהוא לא התרגל, שהנוף הזה מדהים והשקיעות מרהיבות. בעמדת התצפית אנחנו עומדים מחובקים ומתבוננים בקסם שנפרש תחתינו. הוא מצלם אותי עוד כמה תמונות לאוסף הטיולים שלנו.
אנחנו מוצאים שקט בשביל צדדי ועוברים למושב האחורי. הוא מלקק אותי בעדינות ומכניס ומוציא אצבעות, מענג אותי עד שאני לא יכולה ומבקשת ממנו שיכנס אלי, עמוק לתוכי. וככה אנחנו נעים ונצמדים ונהנים ומתרחקים עד שהוא גומר ומשהו בו נרגע לכמה שניות מהתזזתיות והשליטה בחיים. אלו רגעים של חסד וחיבור שקט ועמוק.
-
בדרך הלוך וחזור אנחנו מפטפטים. אני מספרת לו על העבודה הטיפולית החדשה. הוא מספר לי שיש לו שתי תמונות בראש מהפעם האחרונה שנפגשנו: אותי רוקדת עירומה בצימר, ואותי שוכבת על הבטן עם רגליים פסוקות ומזמינות. אני מספרת לו על הטלפונים והשאלות והדרישות של אמא שלי לנכד. הוא שואל אם אני ממשיכה להיפגש עם הבחור החדש, ואני עונה שכן. הוא מספר לי על השבילים וההרים שטיילנו בהם. אני מספרת לו קצת על החברה המבולבלת מהתואר ואם אפשר שנבוא שתינו לטיול והוא אומר למה לא, תבואו שתיכן, זה נראה יותר טוב אם באות חברות. הוא מספר שהבת שלו התחתנה עם בת-הזוג שלה, ושהוא לא הלך לחתונה. אנחנו מדברים על זה, ומחליטים שלא תהיה בינינו הסכמה בנושא הזה כנראה אף פעם.
אני מתגעגעת אליו שוב
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
