לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

יומן מסע


"אם יום אחד תצאו למסע באפריקה,למדבר, אם תזדמנו לשם במקרה,אנא,אל תמהרו,חכו קצת תחת הכוכב! ואם יגש אליכם ילד,ויצחק,ושערו יהיה כצבע זהב,ואם לא יענה על שאלותיכם,ודאי תנחשו מי הוא. ואז עשו לי חסד אל תשאירו אותי עצוב כל כך, כתבו לי מהר שהוא חזר.. "

כינוי:  איש קטן

בת: 36

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


5/2005

פרק שני - כשהתועלת עולה על העלות


אני בקורס קצינים,יותר נכון הייתי הכנה וביום ראשון אני מתחילה את הקורס..

עכשיו אני ברגילה, הרגילה הראשונה שלי,ולא,אני לא צעירה אני כבר שנה בצבא, אבל זאת הראשונה שאני לוקחת,למה?

בעיות במערכת,חילופי קצינות,סד"כ, כל מיני דברים שהפריעו לחופש שלי, ותאמת זה ממש כייף,איך לא עשיתי את זה קודם,שבוע שלם של לא לעשות כלום ולבהות בקיר וגם קצתת ללמוד על טרומפלדור והרצל,אם כבר לא עושים כלום אז שיהיה יעיל..

היום לא עשיתי כלום רק בגלל שעדיין לא עיכלתי את הדבר הזה, ואני עדיין בHIGH כזה של "אמצע שבוע ואנשים בבית, הזוי.."

בואו נגיד שהייתי במקום הכי סגור הרמטית שתמצאו במדינה הזאת אז אני לא רגילה להרגשת החופש הזאת...

אבל אני חושבת שאני מתרגלת אליה די טוב

זה שאני אצא לקצונה היה דבר כל כך ברור לכולם,לכולם חוץ ממני זאת אומרת, וכשהגעתי לבסוף למסקנה שאני רוצה לצאת זה לא הפתיע אף אחד וכולם אמרו כזה "ידענו"..וזה משנה..מאז שהגעתי לשם והתחלתי בתפקיד שלי כולם אמרו שאני כזאת קצינה,האנשים שהתחברתי אליהם הכי טוב היו רובם קצינים..אומרים שיש לי מין תפיסה כזאת שהיא לא רגילה,שהיא יותר מערכתית עם רגליים על הקרקע.

לפני שלושה שבועות התחלתי את ההכנה לקצונה,זה היה ממש טירונות בלאי

תדמיינו משהו כמו 400 חיילים שכולם כבר פז"מ מכובד בצבא,חלקם עתודאים אפילו שמתייחסים אליהם כמו אל טירונים שוקיסטים שהתגייסו לפני שבוע, התנהגות מזלזלת כזאת שאי אפשר להבין ולהתרגל אליה, במיוחד כשאתה יודע שמטרה שבגללה אתה כאן היא כל כך טובה וחיונית אז למה מתנהגים אלייך כאילו אתה כזה קטן (תדמיינו את התנועה הזאת עם היד)

בסופו של דבר הצלחתי לסיים,כל כך שנאתי את המקום הזה אז אני כל כך שמחה שעזבתי אותו ואין לי שום סיבה לחזור אליו.

ביום ראשון אני מתחילה במקום אחר,שלושה חודשים אני אהיה שם,גם כן חור,אבל חור שרוצים להיות בו, נכון משפט קשה אבל זה נכון,אם הייתם יודעים מה זה הייתם מסכימים.

 

כרגע נראה לי שאני אחזור ללא לעשות כלום..

זה מרגיש לי די טוב ככה.. :)

נכתב על ידי איש קטן , 8/5/2005 20:04  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פרק ראשון - אני


קטע ראשון בבלוג שלי,

מרגש אתכם? כן גם אותי, מיוחד..מקום לפרוק לא?

כמו מקום מפלט, שאני יכולה לצעוק ולהתעצבן בכל שנייה שאני רוצה ואף אחד לא יבוא ויגיד מה קרה

מרגיש די נחמד הייתי אומרת..

 

הקטע שלמעלה,מעניין אם תנחשו, מ"הנסיך הקטן"...

איש קטן למה? כי פעם קראו לי ככה, כי אני קטנה,קומפקטית,אבל היפרקטיבית אז פעם מישהו בא ביציאה של

"את ממש איש קטן את" אז אימצתי כי זה נכון..

 

אני בת 19 וחצי,כן די גדולה, חבר? לא, קצת דברים מהצד

בצבא,הייתי מש"קית ת"ש, עכשיו אני בקורס קצינים,עתידה להיות מטובי בנינו כמו שטחנו,"מטרה מקודשת" אומרים...

אני האמת קוראת לזה פלצנו אבל כל אחד בשלו...

איזה בן אדם אני... אני בן אדם שמח? לא הייתי אומרת, בן אדם ציני, בן אדם שיכול להיכנס לבאסה כשהוא לבד אבל לצחוק כשהוא עם מישהו אחר, בן אדם שלא אוהב לפרוק את מה שיש לו על הלב רק אחרי שהכל כבר ממש כואב ויש רק שתי דרכים להוציא את זה בבכי או בצעקות, בן אדם עם ערכי ייסוד שלא ניתן להזיז אותו מהם, שאם מישהו יאכזב אותו הוא מחוק מבחינתו, שמגנה אנשים שפלים,שקרנים ועצלנים. ששונא סטיגמות ואנשים פלצנים..

פעם הייתי עושה דברים כי זה מה שציפו ממני,עכשיו אני עושה דברים כי ככה טוב לי בנשמה ואם לנשמה לא טוב אין לך למה לקום בבוקר וכל יום נהייה סתם עוד יום..

 

נכתב על ידי איש קטן , 8/5/2005 01:49  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , צבא , 18 עד 21
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאיש קטן אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על איש קטן ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2022 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)