הדרלינג

טוב..

אז לאלה מבינכם שלא יודעים שעברתי לחיפה

אז קבלו חדשות מרעישות!!!

עברתי לחיפה

שבוע לא קל עבר על כוחותינו בצפון

או: עלי...

זה התחיל ביום שני, כאשר עברתי לדירה כאן..

דירה ממש כיפית, עם שותפים מגניבים לאללה, שבקושי אפשר

לדבר איתם כי הם בתקופת המבחנים... ולאלו מבינכם שעוד צעירים, ובעצם כפי שרן

(אחד השותפים שלי) הגדיר את זה היום:

הסמסטר הראשון בטכניון הכי קשה והסמסטרים אחריהם הרבה יותר קשים.."

אז יש להם כאן כל הזמן חברים שהם לומדים איתם למבחנים, צחוקים, בירות.. כיף:)

הנושא הפחות כיף.. והמזויע בלשון המעטה הוא בעל הדירה שלי..

הוא אדם קשה יום, שאישתו לא נותנת לו.. אין לי מושג למה הוא כ"כ עקשן..

מה בסך הכל ביקשתי? שיתקינו לי כאן בחדר שלי קו טלפון של הוט..

אינטרנט כבר יש.. רק בעל הבית לא מאשר

יודעים מה קורה כשבעל הבית לא מאשר? שום דבר לא קורה.. פעם הבאה לא אערב אותו בכלום

וכך הלב שלי ישאר נורמלי בלי עליות וירידות על כל שיחת טלפון..

אז הוא רוצה לפקסס לכאן פקס שאנחנו נשלם על הכל (לא משנה כמה שאני מסבירה לו שהעבודה שלי משלמת)

הוא רוצה צ'ק ביטחון (כן כן.. עוד אחד.. משוגע)

רוצה שכולם יחתמו על איזה פקס..

אז מה עושים כשאין פקס לאף אחד כאן בדירה?

מאד "פשוט" - הוא מפקסס לעבודה שלי, הם סורקים את זה, מעבירים אלי במייל

אני מדפיסה, מחתימה את רן ורומן סורקת שוב למחשב ושולחת את זה באיזו תוכנת

פקס באינטרנט בחינם.. ליגה.

רק מה? שהוא חייב להקשות את הכל..

אמא שלי אמרה לו שהיא פסיכולוגית והתחילה לנתח אותו (היא לא פסיכולוגית..)

אמרה לו שהוא אדם עקשן שאין כמותו ועוד כל מיני דברים..

אמא שלי מאד עוזרת לי לאחרונה.. וזה באמת המקום להגיד לך תודה:)

אז יום שני עברתי לכאן לדירה.. שמתי את הדברים, הלכנו לדודה תמר לארוחת צהרים (גם חיים הצטרף)

קפצנו לגראנד קניון לקנות לי ארון מדפים כזה שיהיה לי מקום (כי ארון בגדים זה רק לבגדים!)

חיים נטש לטובת קורס ברמנים..

אמא החזירה אותי לדירה.. התחלתי לסדר את החדר

לשים כל דבר במקום המיוחד שלו.. ולזכור איפה שמתי כל דבר.. מה לעשות.. חדר חדש:)

אח"כ הרכבתי את הארון מדפים שלקח לי איזה שעתיים..  באמצע כמה טלפונים בסגנון "תתחדשי"

לא היה לי זמן לדבר עם אף אחד.. כל שניה טלפון..

ואז ביום שני בערב נסעתי לישון אצל חיים.. מאמי מתוק שלי.. אני רואה את הבית שלו מהחדר שלי!:)

טוב.. אחרי כמעט שנה וחצי של נסיעות בסופשים אחד לשני, מגיע לנו שנהיה קרובים:)

ויום שלישי חזרנו לדירה, עצרנו בדרך לקנות לי כבל רשת למחשב, חיים הרכיב לי את הכל וסידר הכל אח"כ בדירה..

(מזל שהוא בכיר באינטרנט של הוט..).. אח"כ הלכנו לעשות קצת קניות שיהיה מה לאכול כאן בדירה (זה היה ממש מגניב!!!)

רביעי - הלכתי עם שרוני לפסטיבל חולצות מעצבים בשם "טי מרקט" - ממש מגניב.. אני קניתי לי תחתונים לבנות שכתוב עליהם

"א שיינה מיידלה" וקניתי לחיים בוקסר שכתוב עליהם "א ווילדע חייה":) הוא ממש שמח...

חמישי - ההורים שלי וגלעד נסעו לטיול בצפון.. וקצפו להגיד שלום ולהביא את הכסא למחשב הנוח שלי מהחדר..

ואמא הכינה לי פשטידה והביאה לי גם :) אמרתי כבר תודה אמא?:)

שישי - קבעתי ללכת לדירה של שרון. אבל מה? אגד החליטו לפתוח בחרם ענק עלי.. שעה ו10 דקות בערך חיכיתי בתחנת אוטובוס בתוך הטכניון.

אף קו לא עובר.. אמא שלהם! בדיוק שולחת הודעה לשרון "אגד שונאים אותי.. מעניין איךה מצב יכול להיות יורת גרוע.." ואז התחיל גשם.. התחיל בתור טפטוף והתחזק מעט.. הגעתי סחוטה מים לדירה.. החלפתי בגדים (בנתיים נגמר הגשם) נסעתי באוטובוס ללב המפרץ (אחרי שחיכיתי לו 50 (!!) דקות). עליתי על 271 לעכו/נהריה בתקווה לרדת בקריון ללכת לקנות עגילים ואז האוטובוס התקלקל בכניסה לחוצות המפרץ.. למי מכם שרואים אבודים - מישהו אמר הארלי? מספרים מקוללים? אוטובוסים מקוללים?:)

בשבת ההורים אספו אותי מחיים, אחרי שראינו כמה פרקים של אבודים..:) לקחו אותי לדירה ולקחתי משם כביסה והם החזירו אותי הביתה.. אחרי כמה ימים מטורפים.. נטע ואוהד אספו אותי והלכנו לאכול פאי בננה (בן זונה!!!) אצל אמא של נטע שנמצאת אי שם בארה"ב הרחוקה.. אה.. גם גזר באה:)

אח"כ נפגשתי ב"הרצל" עם אביגיל.. שעתיים ומשהו של כיף.. איך התגעגתי אליה..

הרגשתי ממש תיירת ברחובות.. זה היה כזה הזוי!!!

אח"כ יום ראשון הייתי שעתיים בעבודה סידרתי על מיני דברים שהיו צריכים להתסדר.. אח"כ חזרתי הביתה, ובערב יצאתי עם גזר.. היה ממש כיף

ו6 בבוקר למחרת הייתי כבר בדרך צפונה עם אבא באוטו.. היתה לו הרצאה בטכניון.. ליגה!:)

וזהו.. מיום ראשון יעקב (בעל הדירה) משגע אותי עם טלפונים ופקסים ומה אני ביקשתי? לעבוד? שיהיה לי קצת כסף???

את חיפה אני אוהבת

את בעל הדירה קצת פחות..