גינת ירק או עציץ? זאת השאלה !

אני שהייתי מאותם מתאבלים בכיכר ומאותם מתפקדים ל"עבודה" מתוך איזה רצון לשנות ומתוך חשבון נפש צעיר ואולי קצת בוסרי שחווה אבל, קצת גדלתי. היום, כש"דור שלום" קצת פיספסו את יעודם ואת הגשמת שאיפותיהם, וגדלו להיות תופעה היסטורית חולפת ולא משמעותית אני תוהה; האם אני חלק מאותה תופעה שולית וירוקה של זעזוע חולף?

לאחר שזכיתי לויזה המיוחלת, ולאחר שהחלטתי לרצות לגבש זהות אוסטרלית יחד עם תהליך ההתאקלמות שלי שיתחיל מאוד בקרוב, למדתי להעריך את החופש והאופציות הרבות שהמדינה ביבשת הרחוקה מציעה לי. אני לאחרונה תוהה, האם אני, כחלק מאותה טראומה לאומית שחוו רבים מבני עמי עימי, בעצם היא פרט אחד מתוך תופעה קולקטיבית שרוצה לפרוח מחדש ? או אולי ה"יורדים" שאני משתייכת אליהם הם בעצם תופעה שולית שתיבלע בתוך שאר דברים שוליים ותמשיך לא לשנות שום דבר.

היו ימים שחשבתי לעצמי "דברים שרואים מכאן לא רואים משם", ומתוך כך, היה בי רצון לשנות כאן, משם. היום, אני שואלת את עצמי אם זה בכלל אפשרי.